אודיסיאוס במסע

האודיסיאה כחזרה הביתה- השחרור מבת האלמוות ומן הכישוף ,העלאת הזכרונות והחיבור הרגשי

שיר חמישי- השחרור מקליפסו בת האלמוות , 

האלים מתכנסים ומחליטים לשלוח את הרמס לצוות על קליפסו  שתשחרר ותשלח את אודיסיאוס.   זהו השחרור הגבר מהאישה -אלה ומימוש הגעגוע הביתה, לעצמו. הרמס מגיע אליה ומסביר לה מיהו הנמצא אצלה כבר זמן רב מדי, ושהוא שייך לקבוצת הגיבורים שנענשו בזמנו על ידי אתנה . באותו זמן שהרמס מופיע  בפניה אודיסאוס יושב על החוף סובל ובוכה מגעגועים הביתה  .

קליפסו מתקוממת בתחילה ומוחה על כך שהאלים לא מפרגנים לה " אלים אכזריים ": (שורה 120 )  היא מתקוממת שאחרי שטיפלה בו הצילה אותו ונתנה לו חיים היא צריכה לוותר " הענקתי לו נעורים ואלמוות ועכשיו צריכה לוותר " קליפסו כועסת ועל כן היא לא תלווה אותו לדרכו. יש כאן הבחירה של אודיסאוס לוותר על האישה כאלה ולחזור לאשתו -בשר ודם.

האלה קליפסו מצטערת אך מורה לגיבור הנמק בגעגועים מה לעשות. היא מסיעת לו בעצה , היא מדריכה אותו לחטוב במו ידיו את העצים לרפסודה עמה יפליג, ושולחת אותו בסבר פנים יפות . אודיסאוס מפחד ומאבד אימון שאכן היא נותנת לו ללכת ,הוא רוצה שתישבע ,שלא תהגה כל תחבולה. ״אתה באמת ערמומי ״היא אומרת לו (שורה  190)  "אלה כבודה" אומר לה אודיסאוס, "אל תכעסי ,היי בטוחה שפנלופה אינה מגיעה לקומתך..(שורה..215 ) עם בגד ושום היא שולחת אותו ואפילו דאגה למשב רוח מתאים. הוא ידע לנווט והכיר את כוכבי השמיים ,הדוב או העגלה הגדולה . הוא צריך להישאר בצד שמאל ולהגיע לארץ הפאייקים ,זוהי ארץ שמביאה מזל טוב ואפשרויות, כי תושביה קרובים לאלים. הם צדיקים כל כך שאפילו האלים מופיעים בארצם כבני אדם.  הם צאצאי הדם שנפל על בני האדמה מהסירוס המפורסם של אורנוס האב הראשון. והם גם אנשי ים מעולים .

פוסידון אל הים לא מוותר לאודיסאוס ושולח לו סערה ואודיסאוס אכן פוחד פחד מוות(שורה 300 ) הוא נאחז בקרשים  והנה אחרי מאבק אימתי במוות ,בגלים וברפסודה הנשברת, הוא נוכח שקליפסו צדקה כשאמרה שיחווה סבל רב . והנה כפיצוי מופיעה האלה הלבנה, האלה לאוקוטיאה-זאבה קדושה שנקראה בעבר "אינו " ,אחותה של סמלי אימו של דיוניסוס ,אלה שהפכה לאלה של מלחים בצרות, והיא שעוזרת לו . הוא ניצל, והיא מופיעה בדמות שלדג ומעודדת אותו .

היא מוסרת לו שפוסיידון זה העושה הצרות, ומנבאת שבכל זאת לא ישמידוהו. היא מורה לו מה עליו לעשות: פשוט הבגדים ,שחה ערום כביום לידך ולבדך. היא נותנת לו צעיף פלאי שיעשה אותו חסין אך אודיסאוס ממשיך לחשוד באלים הנקמניים. הוא חושב לעצמו ושואל, "מי עכשיו טומן לי מלכודת?!    הצעיף בכל זאת יעזור לו וממנו עליו להפטר שיגיע אל החוף . אחרי מאבק אימתני בגלים שלפני החוף עם מפגש נוראי עם פוסידון אודיסאוס מדבר לעצמו ופוסידון עדין רוצה עוד להתעלל בו ולהענישו .

אך אתנה היא שעוזרת לו כאשר הוא נאבק להגיע לכמעין לידה מחודשת בארץ האנשים הטובים ,חובבי המשוט .הוא נזכר אז ברוחו של הנביא טרזיאס שאמרה לו  בזמן ביקורו בהאדס שרק כאשר יגיע לארץ שלא יודעים בה משוט תהיה לו מנוחה (שורה 395) וכמו ילד …בעזרת אתנה הוא מגיע לשפך נהר ושם התפילה היא לאלה האחרת שמקשיבה לו . הוא החל להיזרק אל החוף, הגיע מתחת עץ זית סבוך ומגן ,חציו בר וחציו בית שבור ורצוץ כנגד זעמו של פוסידון .

לבסוף מגיע אודיסאוס עירום לחוף הפייאקים ,עייף עד מות, עורך מצע עלים ושוקע בשינה והכול בעזרתה של  אתנה.

שיר שישי – שחרור מהכישוף והגעה לארץ טובה ומשחררת

אלקיאונוס –שפירוש שמו mighty mind , הוא איש, ומלך מיוחד, הוא האיש שעוזר לימאים שהלכו לאיבוד ,ובשל כך אגב, פוסידון מעניש אותו לעיתים. נאוסיקה שפירוש שמה מבער ספינות הבת מגלה את אודיסאוס. היא מקבלת אותו ומטפלת בו . את אותה נאוסיקה מעוררת לפעולה אתנה. היא עצמה הולכת למלך אלקינואוס  כדי להכין את בוא הגיבור, וקבלתו ..אתנה נכנסת לארמון כרוח ונאוסיקה הנסיכה מקבלת ממנה תשדורות דרך חלום .אתנה מופיעה בחלומה של נאוסיקה  בדמות ביתו של דימס (שורה 25 ) הספן הידוע שנאוסיקה הייתה מקורבת לביתו . החלום מביא את הנסיכה לאיזו עוררות למצוא בחור, להתלבש ולהכין עצמה לקראתו על החוף… כלומר שצריכה לרחוץ לנקות בגדים ולהתכונן .להתייפות עם שמן . כל זאת כדי לפגוש מישהו . אך למעשה עליה ללכת לאיבוד בחוף, מצב שיפגיש אותה עם אודיסאוס . אתנה מפתה אותה לקחת עגלה עם דברים רבים וללכת לרחוץ .כל המעשה והכוונה הופיע בצורת חלום של לילה המכוון את נאוסיקה עבור עצמה אך גם להצלת אודיסאוס.

בעקבות חלומה נאוסיקה מבקשת מאביה עגלה וסוסים , היא רוצה ללכת אל החוף, שם יקרה משהו אך היא אינה  מספרת הכול . לא על חתונה שמחכה לה ולא על המשאלה לגבר. על החוף מתרחש מצב של שחרור הפרידות מהעגלה לחופשי , של ההתפשטות של הנערות ושל תחושת חופש על מול הים.(שורה 85.) . בעזרת כדור שמשליכה אתנה אל תוך זרם המים, הנערות צועקות ואודיסאוס מתעורר ומבחין בנערה היפה . הוא מסתיר מבושיו בעזרת עלים יבשים-עלי התאנה? רק נאוסיקה לא מפחדת מפניו ומפראותו ומוזנחותו…ואודיסאוס נפגש בהלם באנרגיה הנשית הצעירה והמעוררת חיים. הוא פותח מולן בערמה  ובנועם (שורה 145) הוא מתרחץ  והאלה  אתנה מיפה אותו , ועושה אותו כמלך, מרשים יותר ומלא זוהר(שורה 235 ) אודיסיאוס מתלבש בצנעה ונאוסיקה מתרשמת ולוקחת אותו בזהירות לארמון אביה ,בזהירות כי היא מסבירה שיכולים לרכל רע עליה . אודיסאוס מבין ואמפטי כלפיה . היא שולחת אותו ומציעה לפנות ישירות אל האם המלכה כי לפי דבריה היא הקובעת.  הוא מודה ומתפלל לאלה אתנה שעושה הכול בסתר זאת כדי לא להכעיס את אחיה פוסידון.

וכאן מוצא אודיסאוס מקדש של אתנה ומתפלל שם לחזרתו הביתה. האלה מסתירה אותו ומנסה באותה עת לא לפגוע באל פוסידון ועל כן עוטפת אותו  בענן אדים.

שיר שביעי -אתנה מתגלה בפני אודיסיאוס

אתנה מתגלמת בדמות נערה עם כד בידה המדריכה אותו כיצד לנהוג בארצם (שיר 25 ) היא מובילה אותו לבית אלקיאנואוס המלך שהוא בנו של נאוסיתואוס -המלח הפזיז   הוא איש אמיץ אומרת לו אתנה בדמות הנערה המאתגרת . בעידודה הוא מצליח טוב יותר לבצע את מעשיו גם כזר בארץ אחרת.  לפני הארמון הוא רואה גנים מדהימים ועושר בל יתואר ושלוה ושקט של הטבע של הגדילה והצמיחה.  הוא מביט בתשומת לב מיוחדת ומוקסם!  בארמון הוא עושה כמו שתודרך פונה ראשית למלכה מהוללה שבעלה מפרגן לה, הוא עושה קצת הצגות בערמומיות ,יושב במקום נחות וזוכה להעלאה דמותו ע"י הזקן של החבורה . ואז המצב מתהפך ומרימים אותו מהאח והאפר אל מקום חשוב יותר. אודיסאוס פותח בנאום ומספר  למלך ולמלכה את קורותיו(שיר 210  ) המלכה זאת שפונה ושואלת . הוא מספר סיפורו אך לא מזדהה . הוא מספר שהוא מהאי אוגגיה ושהה אצל הנימפה קליפסו בת אטלס שהבטיחה לו נעורי נצח אך הוא המשיך לבכות ולהתגעגע ויצא. הוא סיפר על ההיסחפות בים לאי שלהם. הוא מזכיר את המפגש עם ביתם ונאוסיקה והנדיבות שבה נהגה בו הנערה . המלך מתרשם ואפילו מציע לו את ביתו לאישה אם כמובן לא יצא למסע לארצו למחרת. אודיסאוס מודה לזאוס ומתפלל.

לאודיסאוס יש התעוררות רגשות ורצון לספר את סיפורו המקוצר מקליפסו. הוא נפתח ומקבל מהמלך ובעיקר המלכה יחס בלתי רגיל.

שיר שמיני :  נפשו של הגיבור נפתחת רגשית

המשורר דמודוקוס הנמצא באי ,שוב מופיע וישיר על מלחמת טרויה על גיבורים ועל אודיסאוס שירה זו תרגש ותיפתח את נפשו של הגיבור.

אתנה מופיעה שוב והפעם בדמות כרוז של אלקינואוס המלך החכם.  היא מכריזה על הנוכרי והנה הוא דומה לבן אלמוות. מה שעורר ענין וסקרנות בכולם. המלך מעורר את כולם לבוא אליו לסעודה לפני המסע הביתה שמכין לו . הוא גם מזמין את המשורר דמודוקוס העיוור שישיר להם ! משורר שהמוזות המעוררות ומזכירות מאד מחבבות.  המוזה כיוונה את המשורר על מה שישיר למען העלילה : על גיבורים, על הריב בין אכילס לאודיסאוס . הדבר משפיע על אודיסאוס והוא מתבייש לבכות לפני האנשים במעמד הזה ומסתיר פניו. רק אלקינואוס הבחין  בהתרגשותו ,הוא מתחשב באודיסאוס מפסיק את השירה והם יוצאים למשחקים (שורה 75  עד 100 ) .

ליד הארמון הבחורים הצעירים והמתחרים לועגים לאודיסאוס הזר . הוא נעלב, כועס אולי הנכות שיש לו ברגלו  והגיל …(שורה 155 עד ה175) אך הוא מתחרה עימם  בדיסקוס ואתנה עוזרת לו בעזרת התגלותה לאיש המודד מרחקים בתחרות . אודיסאוס מרשים את כולם ורוכש מקומו הגברי מחדש . כולם מתחילים לראות ולהשתכנע שהוא אכן ממעמד אצילי והוא גם מטיף להם מוסר.

ואז שוב המשורר שר שיר אהבה על הלכידה של אפרודיטה וארס על ידי הפייסטוס, על ההתערבות של פוסידון בפרשה  . בארמון יש סולחה, נתינת מתנות . אודיסאוס מתרחץ ומקבל את כל היחס האישי שמרכך אותו . בהמשך עדין ללא הזדהות על מי הוא, אודיסאוס כן מתפתה לבקש מן המשורר שישיר על גבורת של היוונים ,שישיר על אודיסאוס ,על סוס העץ ועל הקרבות . הוא רוצה כנראה להגיע קטרזיס, להתרגש . המשורר שר על הקרבות הקשים, על גבורה ואודיסאוס אכן בוכה כמו אישה (שורה 525 . )הם רוצים להכיר ולדעת מיהו ואחרי שהתרכך נרגש ומוצף ,הוא מגלה מיהו ומתחיל לספר את סיפורו, את הנרטיב האמתי שלו.

בהמשך אודיסאוס משתתף במשחקים ,קצת מסתבך אבל בכל זאת יוצא מנצח והשירה של דמודוקוס על מלחמת טרויה ועל חורבן טרויה מעוררת זיכרונות הוא פורץ בבכי וממשיך לספר את סיפורו האמתי שזהו שלב חשוב בדרך להגעה הביתה של כל אדם- לספר את הסיפור. 

כהקדמה לסיפורו של אודיסאוס ניתן קצת מן המיתולוגיה על הילדות שלו:

אודיסיאוס היה הבן היחיד של ליארטס ואימו אנטיקליאה שהייתה בת של הגנב המפורסם אוטוליקוס . השמועה הייתה שהוא בכלל בנו של הטריקסטר המפורסם סיזיפוס שפיתה אותה לפני נישואיה . בכל מקרה הוא הושפע מאד מסבא שלו שאף נתן לו את השם –הכועס, כי כשהגיע ללידה היה הסבא במצב רוח מעוקם וחשב בכלל שהחיים והגברים אשר סביבו עשו לו הרבה צרות . בקיצור גנב ממורמר ואיש פיקח וערמומי . אצלו עבר אודיסאוס חניכה וציידות , אצל סבו הוא גם נפצע קשה מציד של חזיר בר ונוצרה לו צלקת קשה שתלווה אותו כל חייו. הוא מצא חברות במיוחד אצל איפיטוס הבן של.. שממנו קיבל את הקשת המפורסמת של יוריסתיאוס הקשת . הוא גם עשה מסע לטספרוציה להשיג חיצים מורעלים מאילוס נכדה של מדיאה אחרי משא ומתן תרמיות ודרך עקיפה

שיר 9 –הקיקלופ הייצריות וההיבריס  של אודיסאוס

בהמשך כפי שראינו, מספר אודיסאוס לפאייקים -השייטים ולמלכם את התלאות שעברו עליו מהתחלה מסוף המלחמה ועד היום.

לפני שמתחיל לספר הוא מתרגש ובוכה ומלך הפאייקים מבחין בזאת ומבין שיש כאן סיפור.

תיאור הבכי של הגיבור הפוסט טראומטי מהמלחמה גם הוא מעניין: המשורר מתאר זאת כמו בכי של אישה הצופה בבעלה הגוסס ומוציא נשמתו. בתיאור היא מחבקת אותו ובאותו זמן הם מכים אותה על גבה : יש פה חיבור בין כאב סבל ואהבה .

מלך הפאייקים, שמבטיח להסיעו בדרכו הביתה, מבקש מאודיסאוס שיזדהה, שייתן את שמו ,שם ארצו ,עמו ועירו. כי נאמר שרק כך עם ידיעת הזהות מובילות אותנו הספינות . רק כאשר בן אדם יודע זהותו יוכל לדעת לאן עליו להגיע .

הספינות המיוחדות שהן בעלות חוש הובלה וקריאת מחשבות המלחים דורשות מחשבות ודמיון .  

המצב לא קל כי יש מצבים בהם מתעורר של זעם פוסידון על כך שהם הפאייקים השייטים מעבירים אנשים בטוב מדי וללא כל נזק. וזה פוסידון אל הים אינו אוהב .כביכול המסע דורש מאמץ לצד הדמיון והזהות.  

יש הזמנה חוזרת של הספנים לאודיסאוס העושה את המסע לספר את הסיפור :של המקומות , האנשים ושל העמים שעבר מאז המלחמה  . יש גם אמונה במעשי האלים . לפאייקים המובילים יש סקרנות גדולה למה בוכה על מי בוכה . אנו למדים על האלים ותפקידם, על רגשות ,על ידידות ונאמנות מעבר לקשרי דם.

לאחר שאודיסאוס חושף את זהותו מספר על נדודיו הוא בהכרה מלאה שזהו המסע שהאל זאוס יעד לו.

אודיסאוס מתחיל את הסיפור, הנרטיב בדומה למה  שעושה ולומד אדיפוס:  ממקום הולדתו ועד מהיכן הגיע, מאיפה יצא ועזב תוך הדגשה שלשם ,הביתה , יהיה המקום החשוב לו להגיע. בתחילת הסיפור הוא שם דגש ראשית על הבית, על המשפחה ,נוף הילדות כי לשם מתגעגע ורק אחר כך עובר לדבר על המסע כשלעצמו.  

הסיפור של סוף המלחמה מתחיל מן הקרב הקשה בעיר הקיקונים: הוא מספר על שוד וביזה

ובסוף הקיקונים התגברו עליהם ואחרי הקטל שעברו הפליגו מעט והאל זיאוס די התאכזר להם.

על פי סיפורו, הרוח סוחפת אותם ואודיסאוס עם עוד קומץ של אנשים מטלטל בים ומגיע לארץ אוכלי הלוטוס .

ארץ שבו אוכלי הלוטוס גורמים לך לשכוח  את המסע אל הבית. גורמים מטשטשים שהופכים  במקום עץ הדעת לעץ הלא לדעת, לשכוח, להתבלבל.  

מה פירוש של לשכוח את המסע הביתה ולמה הנודדים בתחילת המסע  בוכים? למה ההפך מפרי עץ הדעת.  זהו אחד מן המסיחים בדרך .

(שורה 95 )

ואז אודיסאוס וחבריו  מגיעים לעם שחצני וחסר חוק- הקיקלופים –עין טבעת

הקיקלופים : היצורים יצריים חסרי המודעות והפרספקטיבה מפלצות בעלי עין אחת.  עם בטלני ,שחי בזכות האלים וללא חוקים ובוודאי לא פטריארכליים . ליד אדמתם של הקיקלופים מצאו אי מיוער המתואר כגן עדן. לא ברור שם איזה אל שמוביל אותם ומצד שני יש שם הכול .

אודיסאוס עושה סיור בארץ הקיקלופים. ומגיע למערה.

הוא לוקח אתו יין טוב כי חש שיפגוש ביצור פרא שאינו מכיר לא חוקים ולא נוהג .והוא אכן פוגש אחד.

הוא בוחר להתעמת עם הענק הזה.

אדיסאוס ואנשיו  אוכלים ושותים בשטח הקיקלופים כבתוך שלהם ומחכים לענק.  פוליפמוס –המפורסם .

בשיר מתוארים פעולותיו של הענק :חליבה סגירת המערה הבערת אש . ומי אתם ?שואלים היצורים   "כזרים נושאים הרס?" מתעוררת אימת המפלצת . אודיסאוס עונה בקור רוח:  "כנראה האלים תכננו שנגיע, . האלים אמרו לנו"

מתברר שהקיקלופ לא לזאוס מציית ובכלל לא מפחד מהאלים הברוכים והחלשים.

אודיסאוס מנסה להערים עליו ולהסתיר ממנו את דבר הספינה שיש להם . אך פוסידון הרס והקיקלופ שהוא למעשה בנו משתולל.. ואוכל אדם.

אודיסאוס מתכנן להתנקם בקיקלופ  ומחכה לשעת כושר . מוצא קורה מעץ זית משחיז ומלבן באש.

אודיסאוס מציע לו יין והקיקלופ מתענג ורוצה עוד. אודיסאוס משטה בו וכאשר שואל מי אתה לועג ומציג עצמו כ"שום איש " . בשינה שאחרי היין ,תוקע אודיסאוס את מוט העץ  בעינו של הקיקלופ . הקיקלופים שומעים צעקותיו : ׳שום איש ׳ לא הורג אותי בכוח אלא בערמה".  חבריו מציעים לו להתפלל לאל פוסידון אביו ולהבין שאת זאוס א"א לעורר ולהפסיק מהמחלה ששלח.   אודיסאוס צוחק לעצמו ומרוצה שהצליח לשטות בקיקלופ .

אודיסאוס הערמומי והמנופח מטכס עצה כיצד להיחלץ מן המערה בה נלכד, יש לו רעיון: הוא יוציא את אנשיו מן המערה כשהם נצמדים לבטנם של האיילים ! פוליפמוס הקיקלופ  יבדוק את האיילים מעל גבם ולא יחשוב כלל כי החיילים נמצאים מתחת וכך "גם אני אצא צמוד לבטנו של האיל אשר תמיד היה הראשון בחבורה" כך אומר.   וכאן נשמע קולו של פוליפמוס הסובל (שורה 445 עד 455) .

אודיסאוס יוצא מנצח אך גם מתנצח ומתגרה באלים ! הוא שואג אל הקיקלופ ומנסה להשפיל אותו על כך שהתנהג בברבריות אך תוך כדי כך גם מתגלה ההיבריס של אודיסאוס המנצח וכאשר מזדהה ומתפאר הקיקלופ ,מתברר שפעם קיבל הקיקלופ נבואה מטלמוס נביא שבא לגור בין הקיקלופים! הנביא הזה היה עד להתנהגות לא ראויה של פוליפמוס . פוליפמוס היה מאוהב בנימפה בשם גלטיאה והיא נדחתה מכיעורו והייתה מאוהבת בAcis  סטיר שפוליפמוס ניסה לחסלו . אך האלים עזרו לו לעבור מטמורפוזה לאל נהר . והנה הנבואה התקיימה ופוליפמוס שהזמין את אודיסאוס  בתחילה להתארח , מנסה עדין להשלים אתו ולהזמינו (שורה 515) . וכאשר אודיסאוס ממשיך לקלל וללעוג וכנראה טוב לו מוגן להיות בשם של "שום איש" (שורה 524) אכן מתפלל פוליפמוס לפוסידון אביו ומבקש נקמה . (שורה 530) הנבואה והנקמה עומדות מול חוסר האירוח והאכזריות .

אך בכל זאת עכב ההיבריס של אודיסאוס, תפילתו של הקיקלופ מתקבלת במקרה הזה. אודיסאוס עם ההיבריס ,הערמומיות וצורך הנקמה ,אינו מתקבל ויצטרך לשלם על כך ביוקר .  מדוע ? כיצד ניתן להבין זאת כקשור למסע הביתה ? אודיסאוס צריך לשלם על התנהגותו הגרועה ולנדוד כעונש עוד 10 שנים . ה"שוויץ", הערמומיות, ההזדהות המיותרת רק כדי לא להישאר שום איש ,הנרקיסיזם שלו הם מה שמפילים אותו ומאריכים מאד את המסע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *