אתונה של גק קאריי

האודיסיאה כמסע הביתה -שיר ראשון,מצב העניינים והתעוררות למסע

השירה ההומרית מתחילה בפנייה למוזה, לזיכרון היצירתי.

הפנייה למוזה הינה חלק מהכתיבה של המשורר. המוזה צריכה להזכיר למשורר  והמשורר מזכיר גם לדמויות הפועלות בסיפור, אך גם לנו ,השומעים האמורים לעבור קתרזיס בעת האזנה ליצירה.  ברור שהומרוס הוא יווני ובדרך כלל מהלל אותם את היוונים  ולא את אויביהם , הטרויאנים .

כמו שהאלה אתנה אמורה להזכיר לזאוס לפעול לגורלו של הגיבור ,במקרה זה אודיסאוס ,ומבקשת שיחוס עליו ,היא גם רוצה לעורר במקביל את הבן טלמכוס . זה חייב להיות ציר אב-בן המשכי ודו צדדי, עליו לצאת לחפש את אביו ,עליו לחקור אם חי האב או מת . כל זאת על מנת להתפתח בעצמו. עליו להתעורר מחוסר המודעות שלו לגבריותו ולתפקיד הנועד לו. בשפתו של א. נוימן עליו להתעורר מתוך המטריארכליות אל הפטריארכליות

כל השלושה האב, הבן והאישה אמורים להתפקח ולהתפתח אחרי התעוררות ,בליווי האלים ,אשר במובן הפנים נפשי מייצגים אספקטים שונים של העצמי.  עלינו להבין כיצד מתרחש התהליך בו מתגלה אותו עצמי ועם מה ואיזה אספקט מפגיש את הגיבור/גיבורה .

 האלה אתנה מופיעה לאורך היצירה בכל מיני גלגולים:  בתחילה בגלגולה לדמותו של המלך מנטיס ,שבא לביקור מוסווה בבית טלמכוס כדי לעודד אותו .אותו מנטיס הקשור לאביו -ידיד מן העבר ,שאינו  יכול לשאת את מה שקורה שם. אתנה תופיע בהמשך בכמה אופנים גם כמנטור , גם כדמות אישה בחלומה של פנלופה , גם כדמות נערה בחלום של נאוסיקה . וכדמות נערה מובילה את אודיסאוס בתחנתו האחרונה באי של הפאייקים ועוד תופיע אתנה בדמויות עוזרות שונות ומשנות ותומכות.

 

זמן העלילה כולה מתחיל עם מצב שבו אודיסאוס נמצא באי של קליפסו . פוסידון, אל הים, האל שהתנקם באודיסאוס לאורך המלחמה ובעיקר לאחריה ,נמצא בחופשה וזהו זמן מתאים שבו האלים יכולים לגרום לכך שקליפסו האלמותית תשחרר אותו .  הוא יעזוב את האי אוגיגיה ויוכל לחזור הביתה . במקביל, במסיבה בארמונו המופקר של אודיסאוס באיתקה ,יושבים המחזרים הפולשים ,הדורשים ומחבלים . המחזרים מסמלים למעשה מצב של ממלכה מוזנחת, ללא מלך או מנהיג .בעקבות העזיבה של המלך למלחמה. ההזנחה, חלל של מלך שליט מנהיג -איש והישר בעיניו יעשה. נוצר מצב שבמוקד נמצא דור של בנים נעזבים ומופקרים-כבנים שאביהם נעדר זמן רב .

ויש גם את סיפורו של המשורר, המזכיר ומספר ליושבים בבית מה קרה בנדודיהם של החוזרים מן הקרבות. הסיפור קשה ופנלופה רוצה לחסוך את הכאב ולא בדיוק מסכימה שימשיך לשורר , אבל דווקא בנה טלמכוס המתחיל לתפוס בטחון של גבר ,רוצה לדעת  ,הוא שם את האם במקומה והיא מתחילה להבין בשינוי המתרחש:  שבנה הופך לגבר. 

פירוש:

ננסה להבין מדוע אתנה היא האלה המרכזית בעלילה? ,מדוע היא זו האוהבת את אודיסאוס  , היא המעוררת ?, היא המניעה את התהליך ,החל מלהופיע מול טלמכוס ולעוררו, פנייתה לזאוס לטובתו של אודיסאוס והובלתה של הגיבור ובהמשך היא גם זאת המעודדת את פנלופה ..

נזכור שבאיליאדה ,בסופו של הספר הקודם, היא הייתה זו שהביאה לקושיים של הגיבורים לחזור הביתה , אחרי שטימאו את מקדשה בטרויה ועוררו את זעמה באופן שבו ניהלו את המלחמה .בחזרה מהמלחמה יש לעבור קושי של עיבוד החוויות ואי אפשר לחזור ישירות הביתה.

אתנה האלה המרכזית ביצירה היא כאם ובתולה שיצאה מראש אביה ,מייצגת את המעבר לפטריארכליות.

קרני כותב על אתנה : בתקופות ההם אתנה היא אלה של איחוד ,של נישואים ,אבל לא במובן של הרה האם ,בדרך מטריארכלית אלא במובן של התעברות כשייכות לאב , לידה במובן של הגשמה בהקשר פטריארכלי . היא אלה של צעירים ההולכים לדרכם ,היא גם אלה של כלות צעירות וגם של חתנים . אימהות במובן של זכויות האב שעד אז לעיתים היה אפילו בלתי מזוהה ומוכר ואם כן זה היה תמיד בהקשר מטריארכאלי.

מובנה וייצוגה של אתנה כאן הוא כאלה של נישואין, כאלה המתווכת בין העולם המטריארכלי של הרה ובין הפטריארכליות שצמחה ביוון. ההתגלות שלה הייתה סביב עלמות אתונאיות הנותנות מנחה לפני חתונתם. רוחה של אתנה עטפה את החתונה והבטיחה את הביטחון בעיבורו  של התינוק ההרואי , של הגיבור.  למשל השפעתה על דמותה של אייתרה-הרוחנית ,אמו של הגיבור תזאוס . היא מייצגת את חשיבות העיבור בתוך האיחוד שהוא ברוח האתניות מתוך העמדה הפטריארכלית .Kereney 78))

יש פה מעבר מעמדה מטריארכלית של חשיבה שהשאירה את האב בחוץ, לבין הסדר הפטריארכלי שקידש מוסדות מסוימים לעיבור כדי לתת לאבות את המקום והלגיטימיות .

אתנה רוכשת כוח מול פוסידון ומחזקת את האקרופוליס . החיזוק הופיע בתחילה כחצי נחש חצי אדם הנולד מן האדמה- Kekrops ,שהוא המלך הקדום הראשון של אתונה ומסמל את שני היסודות של הסדר והארגון ,האם והאב. אותו יצור מסמל את התחלת המונוגמיות ,הפסקת קריאת השם של הילד על ידי האם .

אחריו בא ארכטיאוס -. Home protecting serpent גם בדמות חצי-נחש. הקשר של האלה עם דימוי הנחש שייך לשכבות הקדומות ביותר של האלה ולחלקים הנשיים הקדומים שהם חלק ממנה.

לכן דימויה של האלה הוא מורכב וקשור גם בפוריות ובקשר המיוחד והזיווג המשונה שלה עם האל הוולקני הפייסטוס .

כבר באקרופוליס מופיע דימוי של האלה המלכה ,האם עם הזרועות הבתוליות דוגמת אתנה והאופי הגברי שמורים על הקשר הנמשך מן האב . החלק המלחמתי שלה והקשר הבעייתי עם ארס שהיה עד כה אל המלחמה גם הוא חשוב . אך כדאי להבין שצורת הלחימה שלה מפותחת יותר, מאוחרת יותר ומקובלת יותר באתונה מזו הפרימיטיבית של ארס שרק הרומאים העריצו אותו מחדש.

אתנה מדברת בעד הגיבור שלה עם אביה זאוס ,היא זאת המתחילה להניע את התהליכים בבן עצמו ובגורל האב . היא מניעה הכול לכוון שינוי בגורל. מדוע אתנה זאת שמניעה את התהליכים האלה, מדוע היא זו  שפושטת ולובשת צורה ,מדוע היא זו שהייתה שותפה במלחמת טרויה ,שיש לה את הגיבורים שלה ואת הובלתם אל המשימה אל הבית ולא את השאול ?! שלא כהרמס היא אינה האלה של הדרכים ,של הפעלולים ,הגנבים ,והקשר אל  השאול וממנו . כי היא שמייצגת את הגיבור הפטריארכאלי ולא את ההובלה בדרך החיים השלמה יותר, היא נקייה יותר ולא פועלת בדרכים של משא ומתן.

ובעניין החזרה של הגיבור מן המלחמה והצרות הפוקדות ,מעניינת השיחה המנוהלת בינה ובין האל זאוס על בני האדם  ,שם מדובר במי גורם לבעיות ולצרות ,האם האלים או בני אדם לעצמם? -שורה 30.  שם יש גם אזכור להורסטס ההורג את אייגיסטוס רוצח אביו  ועל כל חזרתו של אגממנון מטרויה וזאת כדי להבהיר,  אגממנון הוא גיבור שחזר אחרת בתכלית מחזרתו של אודיסאוס !

אך השאלה העולה מתוך האודיסיאה הינה ,מה מחכה לך שם בבית הנטוש זה שעזבת? אאיגיסטוס הבוגד ותופס המקום של המלך הנעדר אגממנון היה הדמות הרעה בסיפור!

אתנה מופיעה כאלה הפועלת בעד אודיסאוס היא רוצה להחזירו הביתה ורוצה להילחם במכשפה קליפסו בת אטלס, זאת אישה שאותו כלאה ומכשפת . כישופה של קליפסו הינו בהבטחה של חיי נצח. האהובה הנצחית בת ה-אלמוות! אודיסאוס בשלב זה  במשבר, למעשה חפץ למות ,הוא בדיכאון .(שורה 50)

לאלים רצוי שאודיסאוס ישוב הביתה! מה פירוש הדבר? הם הפטריארכליים מעוניינים בהחזרת הסדר על כנו .

העירור של המצב לכוון השינוי הוא גם ברמה של האב וגם של הבן. אתנה  מציעה לשלוח את הרמס לאי אוגיגיה לשחרר את אודיסיאוס מקליפסו.

אתנה מופיעה בהמשך כנוכרי בשם מנטס המעורר בטלמכוס את זיכרון אביו כמשהו נומינוזי- כוח אלוהי .  הוא חש ומרגיש שהאלה בדמות מנטס קשורה לאביו . הזיכרון של אביו חסר לטלמכוס כי היה בן שנה כשעזב אותו אביו : (שורה 215 ) . אמי מעידה כי אני בנו אומר טלמכוס ,אך לא תמיד אפשר היה לדעת באותה תקופה אם זה אכן האב . בעיניו של הבן טלמכוס האב אומלל מכל בני הארץ – הוא מתאר את גורל האב כקשה . עדיף אב מת בכבוד הוא אומר, מאשר אב שנעלם ולא ידוע גורלו! אך מרגיש כצו בדמות האלה. "אתה חייב לברר את גורלו ולו את מותו" ,אומרת לו אתנה, מעודדת ומעוררת אותו להיות כמו הורסטס (שורה  235 )

זכר אביו מתחזק : ההזכרות ,ההתעוררות ,הצורך לפעול והרצון לדעת, האומץ לדעת! הופכת לחוויה נומינוזית מחזקת. האלה דרך דמותו של מנטס מזכירה לטלמכוס ולנו דברים בקשר לאב ,היא יוצרת תחושה של יחסים שבין אב ובן (305שורה)

אך ההיזכרות היא תמיד אמביוולנטית .

טלמכוס אינו מוכן להאשמתם של האנשים כולל אמו את המשוררים כאלו המעוררים ברגשות ובהזכרה. "יש לזכור זה חשוב" ,הוא תופס עמדה גברית מול האם והיא. מקבלת זאת( 350שורה). 

ואתנה משפיעה גם על פנלופה-האם .  אנו רואים כי האדרת המשורר דומה להאדרת אלים . ההתלהבות והזוהר של טלמכוס נותנים הרגשה שכול סביבתו מבינה שקיבל כוח מן האלים. מי שעוזר לו לבסוף לצאת לדרך: זאת דווקא האומנת  ולא האם המגוננת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *