מלכודת של ההערצה הינה נפילה למעין התרוקנות הנפש ,התמסרות טוטאלית וביטול עצמי למען האחר במצב שאינו מתאים. למרות תחושת ההתעלות של המעריץ ,זהו מצב ללא מודעות ופוגע בנפש האדם בחייו ובסביבתו. נפילה זו קשורה לא בכדי במלכודת העריצות שטומן לנו האחר.
תכונת ההערצה מופיעה בדרך כלל ביחסים של שניים, מעריץ ונערץ אך היא יכולה להופיע גם באופן חד צדדי כאשר יש רק מעריץ והנערץ אפילו אינו מודע ויכולה אף להופיע במצב של הערצה הדדית. זוהי מלכודת שאפשר ליפול ברשתה בקלות רבה ,כאשר בדרך כלל גם הנערץ וגם המעריץ נמצאים במלכוד בלתי ניתן להתרה בסיפוק מזויף של שניהם ובעצירה של התבגרותם והתפתחותם.
אין ספק כי בעל הנטייה להעריץ הוא בעל חסכים רבים בכל הצרכים והסיפוקים הנוגעים בערך עצמי .הוא בדרך כלל ללא מודעות והסיפורים שמספר לעצמו כאשר נופל במלכודת יהיו מלאי צידוקים ליחס שנותן לאדם הנערץ.
המעריץ יטען שהוא שפגש אדם כריזמטי מעין כמותו, שהוא נותן גם לי אני המון, שקיבלתי ממנו את שאף אחד לא נותן לי ,שאף אחד לא רואה מה שאני רואה ועוד .
הלכה למעשה המעריץ הוא חסר ראייה ומודעות למצב שנקלע ויתקשה להציל את עצמו מהמלכודת החוזרת על עצמה שוש ושוב לבדו.
בוודאי שהדמות הנערצת, אף היא, לא רק שלא תתרום להצלתו של המעריץ אלא תחזק את המלכוד ותקבע אותו בכל דרך שהיא..
שוב ושוב סביבנו בחברה בעבודה או במשפחה ,אנו רואים כיצד אנשים נופלים להערצה בלתי מסויגת ,כאשר האובייקט הנערץ מקבל בחייהם מקום בלתי מוגבל , בלתי ביקורתי, לא שוויוני ,לא הדדי ולעיתים קרובות נצלני ועריצי .ההערצה והאידיאליזציה באות כמובן מתוך צרכיו של המעריץ באדם חזק, כריזמטי ,אישיות שמשדרת סוג של כוח שאפשר להישען עליו ושהקשר אתו יכול לפתור את כל בעיות החיים.
בד בבד בלי שהם חשים הוא הנערץ שבא לעיתים בשם אידיאולוגיה תורה פסיכולוגית או דרך רוחנית ,מכיר ויודע יותר ויותר את חולשתם של המעריצים.
הנערץ חש את צרכיהם ואת חוסר מודעותם ובאופן מתוחכם מספק להם כמעין הבטחה למלא את כל צרכיהם.
כאשר האדם המעריץ נלכד ,הוא יכול לראות באובייקט הנערץ את כל עולמו ,את כל אשר כמהה, ובדרך כלל גם ישליך עליו את כל מה שלא היה לו מספיק בחייו הילדותיים .
הוא משליך עליו את צרכיו, משאלותיו ,אשליותיו ותקוותיו והאובייקט הנערץ , יהיה זה מטפל, מעביד ,גורו, מורה, מדריך, בן/בת זוג או הורה, מקבל ככל הנראה סיפוק רב של צרכים שלו.
הנערץ המקבע את המצב ומנצל, הוא בעל צרכים נפשיים רבים גם הוא .
צורך בהערצה ובכוח, צורך בהשפעה ושליטה ,ולעיתים בעל צרכים חומריים גדולים כמו טובות הנאה, כסף, מין או כל אינטרס שהוא.
בתוך מצב עניינים המעריץ אינו מודע להערצה , לניצול האפשרי להתקבעות ובעיקר לכך שנשאר בעמדה של ילד ,עמדה חלשה ,מרוקנת מכל כוח ,משוללת מן היכולות והכישרון שלו. כל אילו נמצאים למעשה אצל הנערץ שמחזיק בהם לעצמו ומשאיר אותו את המעריץ חלש, אינפנטילי ,תלוי ונזקק.
הצורך של האדם להעריץ, להפוך אובייקט לאידיאלי, להתחבר לאותו אידיאל ולהרגיש חלק ממנו הוא צורך אנושי מעצם ילדותינו. הילד זקוק לתקופת מה להערצת ההורה כאידיאלי לקבל מכך סיפוק עצמי ולגבש תוך כדי גם ערך עצמי גבוה .הערצה והאידיאליזציה הם חלק מבניית הכוח הביטחון והדימוי העצמי וכן נותן שלב חשוב באפשרות להפנמת אובייקט.
אנו עדים לכמה הילדים קטנים זקוקים להערצת הוריהם, כמה הם נתונים לחסדיהם, כמה הם יהיו בקשיים כאשר ההורה אינם מחזיר להם על אותה הערצה יחס נגדי ומשחרר וכמה הם נחלשים כאשר ההורה הנערץ דוחה אותם, מתעלם ,מוחק או משפיל.
לעיתים אנו רואים ילדים קטנים שכבר בילדותם בטרם עת מתמודדים עם ניפוץ מוקדם של דמות ההורה האידיאלי . או ילדים שמגדל אותם הורה שירד מנכסיו ,הורה חלש ,הורה נרקיסיסטי או הורה מנצל. אנו נתקלים גם בהורה משפיל ,הורה פוגעני לילד או כלפי הורה השני עמו הילד מזדהה.
כל אלה עבור הילד הם הורה שנחשף עם חולשותיו והפגיעה הינה גדולה ומשאירה חלל.
במצבים אלה הילד מאוכזב ונפגע .למרות האכזבה התהומית לעיתים, הוא אינו משתחרר מהאידיאליזציה ! היא רק נופצה ,הוא לא השתחרר ממנה באופן הדרגתי ומחזק ולא מילא את צרכיו . הוא יישאר פגוע ונזקק , הוא יישאר חסר אימון או לחילופין תמים ובר פיתוי .
כל אלה יכשילו את האדם ואת היכולת שלו לקשר שוויוני הדדי שבו ישמר ערכו .
בכל המצבים הטבעיים בהם יש קשרים או תפקידים לא סימטריים שנועדו ללמד ולחזק להראות דרך ; מורה, מדריך ,מטפל , מאמן ,בוס או דמות סמכות ואפילו לעיתים בחברות ,יש סיכוי שהנטייה להעריץ תצא לאור . זה מה שיקסים את הנוטה להעריץ ,זה מה שיגרום לו להתאהבות ,יעורר את הצורך למצוא חן לרצות וזה מה שיכול בהמשך להכשיל ולמלכד.
שוב כדאי להדגיש כי הנטייה להעריץ אינה מודעת ובוודאי לא מודע לאדם ממדי הצורך שלה , הוא לא מודע לפגיעה העמוקה שנמצאת מתחת ולסכנה שאורבת בפתח . הכול לעיתים נראה רציונאלי, האיש/האישה כריזמטיים, בעלי יכולות , רוצים בטובתי, עוזרים לי, קוראים אותי מדויק ,מבינים אותי ונותנים לי בדיוק את מה שאני צריך .
בדרך כלל הסביבה של אותו מעריץ מבחינה בכך שיש כאן בעיה ,הסביבה רואה שההידבקות לדמות הנערצת היא לא בריאה . הסביבה מתריעה , מנסה להתערב ולהשפיע אם כי לעיתים המעריץ איבד אימון בה. והאדם המעריץ מרגיש שאף אחד לא מבין , אף אחד לא רואה מה אני מקבל וכמה זה חשוב לי !
מכל מיני סיבות שרובן לא נכונות יש לאדם עצימת עיניים חוסר מודעות והליכה נגד כולם.
עם הזמן יכול להיווצר ניתוק מהדמויות הרגילות הנראות אפורות חסרות כריזמה והפירוש של המעריץ הוא קנאה וצרות עין מצד הסביבה.
הניתוק מן הסביבה הלא מקבלת את המצב מחליש עוד יותר את האדם והוא נשאר בודד וחלש מול הדמויות הנערצת שמעין מתנחלת בנפשו.
חשוב להבין שללא מודעות וללא הבנה של מקורות הצורך, האדם יחזור על דפוס שכזה פעם אחר פעם . הוא יהיה מוכן לסבול למען הדמות הנערצת , הוא יהיה מוכן לסכן ,מוכן להקריב את עצמו ,רכושו וכל היקר לו! עם מדובר באיש שמייצג גישה אידיאולוגית , דתית או טיפולית כלשהי, קיימת סכנה שהאדם יהיה כחסיד שוטה ויסכים לכל בקשה או דרישה גם כאלו הפוגעות בו.
האיש הנערץ לעומת זאת זה ,המתחלף כל פעם באחר, זה המנצל, יהיה מלא הסברים, סיפורים ורציונליזציה שיצדיקו את מעשיו, שיערפלו את ניצולו ואת חיזוק התלות וההזדקקות של המעריץ.
יהיה קשה לשכנע את הנזקק להעריץ והנופל במלכודת שיש כאן הונאה ניצול עבודה בעניים ועוד.
במשך הזמן הערצה והתלות יכולים להפוך למעין התמכרות חוזרת, עיוורון וויתור עצמי.
הדרך הטיפולית במקרים הללו שהגיעו לטיפול חייבת להיות איטית ופותחת עיניים בקצב שהאדם יכול לעמוד כי הצורך בהערצה הוא עצום והתלות נעשית קטלנית!
שאלות כמו: למה לא מגיע לי משהו הדדי? למה אני קורבן ? מה אני בעצם מקבל ?ולמה אני מכור !! ומה חסר לי כל כך בעומק נשמתי ? כאן חשובות ביותר ומעוררות מודעות רבה . שאלות אילו יכולות לשבור את הדפוס תוך כדי כאב רב . ההתגלות של הדפוס תוך כדי מודעות, יכולה לעורר תקופה קשה של עצב דיכאון ומות פנימי אך בהמשך גדילה והזדקפות.