אתונה של גק קאריי

שירים 13-14 אודיסיאוס אחרי כל התלאות מגיע לאיתקה פסית ועם הזמן נפשית ,המפגש עם הרועה אומיוס

ההגעה הביתה אחרי תלאות וטראומות  והמפגש עם מה שנטשת אינו כה פשוט.החוזרים התשושים זקוקים לאנשים,לזכרונות ולדמויות מעוררות אימון ואודיסיאוס בתחילה בעזרת אתנה כדמות פנימית נשית ואחר כך על ידי הרועה-רואה מתגלה אט אט ומוותר על סיפורים ו"תחמונים והתפתלויות " שכה מאפיינים אותו .

הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר לפאייקים היה כיצד הגיע לאוגיגיה המקום האחרון בו שהה ולמעשה התמכר אליו  וניתקע בו לפני הגעתו לאי שלהם . בסיפורו הוא מספר כי לאחר שהתרומם בזמן הנכון מתוך מאבקו במפלצות בדמות מערבולות שנקראות סקילה וכריבדס , זאת עשה לפי סיפורו בעזרת עץ תאנה שאחז בגזעו בעודו מחכה ל"הקאה" נוספת של כריבדס אשר ממנה קורות עץ של סירות רבות נפלטות. קורות שהן שאריות מתוך הספינות שנבלעו לאחר תשעה ימים. הוא מספר כי היו אלו כמו תשעה חודשים שם חיכה עד שנפלט אל האי אוגיגיה ומשם למעשה הגיע לאי שלהם. וזהו  סיפור שכבר שמענו עליו בארמונו של אלקיאונוס מלך הפאאייקים  .

אודיסאוס מובא על ידי מארחיו הפאייקים, שהתרשמו מאד מסיפוריו ומעלליו, אל איתקה ,אל האי שהוא ארץ מולדתו שאותה למעשה אחרי כל השנים אינו מכיר עוד. הוא מגיע ברכוש גדול ובמתנות לרוב שקיבל מהם. בראש המפרץ מול איתקה צומח עץ זית ענף צמרת ולידו מערה נעימה אפופת צל מקודשת לנימפות . המערה בעלת שני פתחים אחד לאנשים ואחד לאלים . הוא עצמו מונח לא על הדרך עצמה על החול ליד עץ הזית.

המצילים והמביאים הביתה, הפאייקים הטובים עשו מעשה אסור ולכן הם נענשים למרבה הפלא על ידי פוסידון על טוב ליבם ועזרתם כי עשו זאת שלא על דעתו.

פוסידון מזמן כועס על טוב ליבם המתמשך של הפאייקים ועזרתם ליורדי הים האבודים, כבודו של האל נפגע והוא מחפש עצה אצל אחיו זאוס והוא עסוק מאד כיצד להענישם.  זאוס נשמע מייצג כוחות יותר אנושיים יותר והוא בעל חמלה לעומת פוסידון הרוצה להפסיק עם טוב הלב והעזרה הבלתי מאובחנים של הפאייקים. זאוס מציע לו עצה מעניינת ומוזרה על כיצד להענישם שיחזרו מהבאת אודיסאוס לאיתקה . הוא מציע להפוך את ספינתם לאבן שתהיה כהר גבוה מול חוף ארצם.

פוסידון מדבר

יש פה עונש שתוכנן מראש ומזמן ,המיועד להפסיק את טוב הלב שהינו יותר ממה שהאל מרשה. שהוא יותר מסדר הטבע של הים ,או עונש על היות טוב ומוביל ספנים ללא אבחנה .״לא נלווה מהיום ואילך כל אדם שמגיע…״ הופכת להיות מסקנתם . מתברר שגם טוב לב בלתי מאובחן יכול להיות כסוג של היבריס.

ההגעה הביתה תמיד מלווה בערפול, בתהייה ,במשהו שאינו ישיר מידי ורומנטי. אודיסאוס  אינו מכיר, הוא משליך על הסביבה את תכונותיו שלו (שורה 200) ״אוי לי לאן הגעתי….וכבר 'מקמבן'  לאן היה צריך ללכת ואפילו כועס על מארחיו הטובים והתמימים שסיבכוהו עם המתנות שנתנו לו .

בתחילה, עם הגעתו לאי מופיעה המלווה שלו ,האלה אתנה ,כאיש צעיר ,רועה צאן עדין עם גלימה וחנית בידיה ומתקיים ביניהם מפגש ושיחה מעניינים. הוא שואל והיא אתנה  רוצה להיות בטוחה שהוא במקומו ולעת איזה סיפור מספר לעצמו… "הגעת לארץ שבה גם היושבים מצדה המזרחית המוארת וגם מצד המערבי בפאתי הערפל והחושך " אומרת אתנה .

היא משמחת אותו אתנה ,מעוררת בו אימון ובטחון. הוא מתחזה בפניה ומספר לה סיפור, הוא עוצר במילים ואת האמת לא גילה לה ״כמי שתמיד שומר בליבו שיקולים של תועלת״

ורוב סיפוריו הדמיוניים קשורים לאדם אחר,לאי אחר, לכרתים ולדמויות מעניינות אך סיפורן קשור או דומה לסיפורו שלו … דמות ההתייחסות שלו הינה אידומנאוס (שחזר הביתה והתברר לו שהתנחלו בביתו וחיסלו אותו כשחזר מן המלחמה) .

אודיסאוס מציג עצמו כרוצח אבל רוצח בצדק. הוא רצה לקחת לי ואז הרגתי את בנו… סיפור על.. סיפור מלא השלכות אך אתנה מיד מעמידה אותו מול עצמו ושקריו! היא אז מקבלת דמות אישה נאה וגבוהה המעמתת אותו : אני יודעת אותך ותחבולותיך (שורה 294) הטבועים באופייך דרך סבא שלך היא אומרת לו.  היא מופיעה כאן כמעין דמות אנימה-אישה פנימית של עצמו ,כזאת שיודעת אותו ,שמעמתת, ומובילה .

היא גם עוזרת לו לדעת ולתכנן צעדיו וגם מייעצת להתנהגות נכונה. "אל תספר מיד שחזרת , לא בתופים ובצלצולים" !  עמוד בשתיקה ,בכובד הצער וגם את אלימותם אנשים דע לקבל….הוא מוקיר ומתבונן וגם מבין את הכוחות הארכיטיפיים מולם לא יוכל לעמוד ואין טעם.

אודיסאוס עדין חושד באחרים וזאת בגלל ערמומיותו שלו. ״ ודאי התגלגלתי לארץ אחרת ואת ,אני משער בדברייך לועגת כדי לגנוב את דעתי (שורה 326) .אודיסאוס ממשיך לגלות פה את אותו חוסר ביטחון ואתנה עוזרת לו לקבל בטחון  "אתה תבחן את אשתך" . אתנה מתוודה ומספרת לו שידעה כל הזמן מה קורה לו ולא רצתה להתעמת עם פוסידון. היא מובילה ומראה לו את הארץ ה"מובטחת שלו"  . היא מנסה לחברו לעבר ולזיכרון. זכור את המערה שם זבחת. ואז עם עליית בטחונו מתפזר האד ואודיסאוס בתמונה מעט "יהודית" מנשק את האדמה נותנת הלחם ונושא תפילה. (שורה 352).

אתנה עוזרת לו להחביא את המתנות שקיבל מהפאייקים למערה אפופת צל. אתנה בפירוש עומדת עמו כמו דמות אנימה –אישה פנימית  ,יחד אתו ליד גזע הזית . היא כמעין חברה פנימית שעוזרת לו לתכנן את מהלכיו הבאים ואת ההתגברות על המחזרים.

גורל אגממנון הגיבור הנרצח על ידי אשתו רודף את נפשו של אודיסאוס ואתנה בדמות קול נשי פנימי-אנימה עוזרת לו. (שורה 383).

"טווי תכנית כמו השטיח שיודעת את לטוות" ! אומר אודיסאוס. נוצרת פה ביניהם ברית והבטחה . בשלב זה היא מחפשת אותו והופכת אותו לאיש זקן מצומק ,כזה לא מאיים ולא יוצר אנטגוניזם בסביבה . היא עוזרת לו להיות מישהו לא מתרברב וחסר ערך כביכול (שורה 397) היא גם מזכירה לו את הטובים והנאמנים שיש שם בסביבתו המקורית.

אתנה היא גם האלה המפגישה בין האב והבן , זאת המזכירה לו את הבן ואת סיבלו שלו אשר אתו אמור להיפגש.  ולכן בתוקף תפקידה כמזכירה עליה לעוף לספרטה ולהכין את טלמכוס למפגש המשותף  של האב והבן בבית הרועה .

אודיסיאוס מופיע לקראת המפגשים זקן מצומק עם תרמיל עור עלוב .אתנה עירה לממד הזמן ועל כן בתחפושת אולי גם מחברת אותו גם למקום הזקן הקבצן העלוב והאנטי גיבור שעליו ועלינו להיות בחוזרנו הביתה.

אתונה-אתנה ים התקווה

שיר 14 בבקתת אומיוס הרועה- תפקיד הרועה-רואה  ,המקבץ והמפגיש

ראשית הוא הולך בהכוונתה של אתנה אל הרועה . ושם בבקתה אודיסאוס מעט נרגע עם כל הגישושים והטעימות. אך עדין הוא ללא התגלות.  הרועה השומר, המאחד הנאמן אומאיוס שמופיע כאן בתפקיד של שומר ,מטפל, מרגיע ומספר לו דברים טובים על אודיסאוס עצמו ללא ידיעה שהוא אודיסאוס . כך מחזיר לו הרועה ביטחון ואימון שכל כך נחוץ אחרי שעזבנו את הבית.

הוא גם מספר על המחזרים שנמצאים בבתו ומי השתלט שם על רכושו שוב בלי שידע ממש שהוא מדבר לאודיסאוס  . הוא מאכילו אותו ומשקה ומשמש לו כמעין מטפל…הוא מציג את המחזרים כאנשים חסרי חמלה כעושי רשע, טיפוסים שהאלים לא אוהבים.  הוא מספר לו על ההזנחה ועל הכאוס שהיה בממלכתו .שוב כשלא היה בלי שיודע למי בדיוק מדבר .  הוא מספר לו גם על מצב רכושו . על מצבו החומרי. ועכשיו הוא פונה אליו ספר לי אתה את סיפורך בלי שידע שפונה לאודיסאוס.

אני מישהו שאיבד רכושו למען כבוד אגממנון . הוא רומז לרועה שמכיר את בעל הבית ואפילו מתגעגע אליו . הרועה אינטואיטיבית אומר לו: "תזהר לא להמציא סיפורים כי בעת מצוקה אנשים עושים זאת רק לקבל משהו"  אומר אומיוס . אודיסאוס נשבע ומבטיח לו  שהאיש אודיסאוס כן יחזור .

האמת, השקר, התעתוע הדמיון והמציאות נמצאים בערבוביה הזמן, ומתחילים מפה והלאה להיות בתערובת מיוחדת ומעניינת אודיסאוס בעצם מנבא כאן את שיבתו שלו.

חומרית, הוא רוצה מהרועה רק גלימה וכתונת . הרועה לא ממהר מיד לתת אך מספר לו בעקיפין על "בנו" טלמכוס וגורלו . הרועה מדגיש כמה מוצלח ובעל כישורים  וכמה חוקר הוא על גורל אביו . אומיוס מחבר אותו לחוש אמפטיה למצבו של הבן לקראת המפגש.

מעניין שהסיפור המומצא של אודיסיאוס על עצמו קשור בפגעים בסבל האמיתי שלו ושוב באי כריתים .

אודיסיאוס  מספר וממציא שהוא בעצם בן של פילגש בין אחים  אמתיים נסיכים . על פי הסיפור קסטור הוא אביו ואז בחלוקת הרכוש סידרו אותו אך הוא היה אמיץ וחכם (שורה 220) אך כאן מתוודא שלא היה אף פעם איש בית.  תמיד נודד היה ומתעשר. הוא טיכס עצה כיצד עליו לחזור הביתה האם בגלוי או בנסתר . כלומר מספר סיפורים שחלקם נכונים אך בזהות בדויה.

אודיסאוס מסביר ומתרץ למה הגיע מרופט ונקלה ומלא קרעים .

אומאיוס הרואה-רועה אינו קונה את כל הסיפור ואפילו מעמת את אודיסאוס ומחזיר אותו לקרקע .

״ ואתה זקן שבע תלאות הואיל ואולי הזדמנת ביד אל, חדל להחניף לי בהבל שקריך, כי לא בשל כך תזכה לכבוד ולחסד אלא מיראת זאוס המארח ומחמלה עליך".

ואז אודיסאוס עושה עמו הסכם: "אם לא יבוא אדונך כדברי ,שסע בי את משרתיך והשליכני מעל צוק גבוה ,אבל אם צדקתי תיתן לי בגדים גלימה כתונת ולשלח אותי לדוליכיון מקומי" !

הטקסט מביא תיאורים טכסיים מפורטים של ביתור בע"ה ואוכל.

אודיסאוס מצפה לקבל מעיל ואז דיבר באוזניהם וכ "זורבה" היווני פרץ בזמר ובריקוד !

הוא ממציא איזו אינטראקציית גבורה בשילוב שהיה לו עם אודיסאוס האמתי  . גם אודיסאוס הוציא בערמה מעיל בזמנו הוא מספר, אולי כרמז למה שהוא בעצמו עושה!.

עד הבוקר מקבל אדרת מהודרת ובבוקר יחזור לסחבות .

כאן אומאיוס יודע או לא אך מוסר לאודיסאוס אינפורמציה על בואו של בנו טלמכוס לבקתה.

דרך הסיפורים והמידע אודיסאוס מקבל ביטחון כי כך שמרו ושומרים על רכושו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *