האישיות המתהפכת

כולנו מכירים את אותם אנשים בלתי יציבים בעלי רגישות על ופגיעות חזקה, אשר לעיתים ,תוך רגע ואפילו יום אחד, או שעה אחת ,יכולים להפוך את פניהם כלפינו;  נעשים זועמים ,כועסים ,חמוצים ,מנתקים קשר . לעיתים לא נבין למה , מדוע? איזו טעות נוראית עשינו מה אמרנו ,מה שכחנו ,או במה חטאינו …

אילו אנשים בעלי אישיות שאינה יכולה להכיל פגיעה ,אכזבה ,דחיה ,התעלמות, העדפה של האחר, מצב בו שוכחים אותם או קבלת יחס בלתי הוגן. הם אינם יכולים לסבול מצב שלדעתם לא צודק או כביכול מבטל או עושה להם עוול כלשהו.

נוכל לכנות אנשים אלו כבעלי אישיויות מתהפכות שכאלה, משנות יחס מקצה לקצה תוך זמן קצר . אלו אנשים בעלי אישיות טוטאלית , אשר לעיתים עקב כעסם מתנתקים, ללא כל יכולת לתעל ולווסת את רגשותיהם השליליים . הם, שבהתנהגותם הקיצונית, כביכול  ״מטפסים על עץ גבוה״ צריך לעזור להם לרדת משם .  כדאי מאד לא להתהפך איתם יחד ,לנסות לתת להם פרופורציות , אם כמובן הדפוסים אינם חוזרים כל פעם מהר מדי, ואם יש לנו את הכוח והרצון בכך  .

כולנו נדרשים במהלך חיינו ללמוד להסתדר עם חוויות של טלטלות פנימיות , חוויות משתנות שייגרמו לנו מתוך כמה אפשרויות :  כמו עמידה מול הטוב שהפך עבורנו לרע ומכאיב, כמו חוויות שייגרמו לנו בשל יחס של רכות  שהפך עבורנו  לקשה  ,האדם המתגמל שהפך עבורנו לעיתים לפוגע, או של זה הנעים שהפך למכאיב . לחוויית הרע ,המכאיב, המתסכל ,הפוגע וכביכול בוגד שאנו סופגים ,נגיב לעיתים קרובות בהצפה רגשית טוטאלית שלילית ,שתהפוך לנו על פיהם את הרגשות ,את המחשבות.

לעיתים נחווה הצפה רגשית שיכולה לטלטל לנו את ההרגשה העצמית היציבה והטובה  ,  להפוך לנו את תמונת העולם ואת היחס אל האחר אשר מולנו מקצה אחד אל הקצה האחר . בהשפעת גירויים מסוימים אנו יכולים להיטלטל מהר מאהבה לשנאה , מרצון שלנו לתת ולהיות נדיבים לדחף להחזיק ולשמור הכול לעצמינו ,מרצון לבנות ולהיות קונסטרוקטיביים לדחף להרוס ,ממשאלה להתחברות אל האחר לדחף להתנתקות ממנו ,משאיפה לחבק ולעטוף ,לדחף לבעוט או להכות את האחר  .

ככל שאנו גדלים, החל מאז היותנו ילדים אנו מצליחים להחזיק ולהכיל את הרגשות השליליים הקשים ,הזועמים ,התסכולים ואת מצבי הפגיעה מהאחרים ולהפכו לכעס סביר ומתוקשר בלי שהדבר ישתלט על כל הווייתנו .ויותר מכך שיפר את יחסינו האוטנטי לאחר ולסביבה .

היכולת שלנו להכיל את התגובות הקשות המתעוררות בנו נעשית עם הזמן גדולה יותר וגם אם נפגענו ,תוסכלנו ,התאכזבנו ,הרגשנו מושפלים או נעלבים , אנו יותר מפרידים,  מקבלים דברים במידה ובטוחים יותר בעצמינו  .

יכולת ההכלה שלנו את המצבים הרגשיים נעשתה בתחילה בעזרתם של הורינו או האנשים המשמעותיים בילדותינו במידה והיו פחות תגובתיים ויותר מכילים.

יכולת זו מייצבת את המערכת של אישיותנו ומונעת זעזוע ,טלטלה או התפרקות עם כל גירוי מתסכל. היא גם מונעת תגובתיות יתר המפעילה את הסביבה העלולה ליצור מעגל משותף של טלטלה ושל הרסנות הולך וגדל שלנו עם האחרים.

אך מה קורה כאשר נבנית אישיות אשר יכולתה לשאת את הקצוות ,את הניגודים והטלטלות הרגשיות אינה מתחזקת ? מה קורה לאישיות שכל אכזבה ,פגיעה, עלבון או תסכול הופך אותה ואת יחסיה אל האחר מקצה לקצה ?

האישיות המתהפכת ,זוהי אישיות אשר אינה עומדת בטלטלה הרגשית שעוברת עם כל פגיעה או כל טעות קטנה או גדולה שעושה האחר לידה .

אישיות מתהפכת שכזאת גורמת לעצמה כמובן סבל רב אך היא יכולה לגרום לסביבתה להלך על "קליפות ביצים". אנשים מפחדים ונזהרים לא לעורר את השד הפנימי של אותו אדם שיכול להפוך את אותה אישיות על פיה עם כל טעות קטנה; יכול להפוך את תמונת העולם ,את מערכת היחסים ,את המבט ,את התחושה הטובה וכל מה שקשור לעניין .

אישיות מתהפכת הינה אישיות חסרת יכולת הכלה של הניגודים וחסרת יכולת לראות את הפרט ולהוציאו מתוך הכלל ומתוך ההקשר .זוהי ברך כלל אישיות עם מעט התבוננות עצמית ומודעות עצמית לצרכים המיוחדים ולפגיעות העצומה שי בו .

זוהי אישיות בעלת צרכים רבים ולעיתים מאד מודחקים כגון: צורך באהבה בלעדית , תלות רגשית באחרים ,צורך רב בהתמזגות או טוטאליות וכן בעלת פחד עצום להרגיש תסכול וכאב.

חוסר המודעות יכולה בקלות לגרום לתגובה חסרת פרופורציה ולעיתים קרובות לקלקול של היחסים או של מעמד האדם בסביבתו, ללא כל קשר למידת הכישרון והתכונות הטובות האחרות שיש בו.

ניתן להסתכל על הניתוק ההתהפכות ולעיתים ההתקפה המידית כהגנה מפני הפגיעות הכאב ותחושת ההשפלה הבלתי נסבלת. זה יכול בהחלט להיות מנגנון הגנה והישרדות כדי לא לחוש את אותן תחושות ורגשות וכן לעיתים לא לעמוד מול אבדן כוח שליטה או המרכזיות .

העזרה שיכולה הסביבה לתת לאותו אדם בעל אישיות שכזו יכולה להיות דרך התייחסות יותר מכילה ,שאינה מגיבה מיד בחוסר פרופורציה נגדית לחוסר הפרופורציות  של האדם . "הוא איבד את זה " לרגע, אז רצוי לא לאבד אתו יחד . גם תגובות מידיות כמו : איזו רגישות ופגיעות? או את בוחרת להיפגע , זו בחירה שלך ! או תגובה כמו מה זו ההתקפה? נפלת על הראש? יעשו רק רע.

אלא יש לאמץ את המחשבה :האדם התהפך זה ברור וזה בדרך כלל נעשה ללא שליטה ואם הוא חשוב לנו, תגובה מאוזנת ומתנצלת, גם אם נראית מיותרת ,תחזיר אותו מהר לאיזון .

והאדם עצמו כיצד יעזור לעצמו ? ברור שאם אדם מוכן ומזהה שתגובותיו קיצוניות , טוטאליות ולעיתים משגעות אותו, כדאי שישים לב מתי זה קורה לו , עם מי במיוחד הוא מגיב כך ועליו ללמוד לתעל כעסים ולהבחין בין כעס וזעם ( ניתן לראות את המאמר על זעם בלתי מתקשר בקטגוריה על מלכודות נפשיות) תיעול הכעס והבחנתו מזעם יכול לעזור בהבנה.

כי זעם בדרך כלל מפעיל את הנפש ממקומות שהם עמוקים ומעבר לסיטואציה הנוכחית . זעם הוא כמעין טירוף קטן שמעלה תחושות עמוקות וקשות הלקוחות ממצבי חיים קודמים ועם אנשים שונים מהמצב הנוכחי ואפילו מדמויות ינקות וילדות של העבר .

גם העבודה העצמית על הגדלת המכל הפנימי ,על תיעול כעסים , על יכולת התנצלות וחשבון נפש;  האם באמת אני רוצה לחסל את היחסים הללו ,האם הייתה כאן התנהגות זדונית כלפי?

המודעות העצמית להתנהגות ההישרדות וההגנה בפני מצבי השפלה עלבון ודחייה שכה חזקים וגורמים להתנהגות כה טוטאלית והרסנית חשובים ביותר .

כדאי לאותו אדם גם לזכור שההתהפכות הינה הרגל והיא מתחזקת כי כביכול משחררת את המתהפך מהרגשת סבל , היא כביכול מאפשרת הרפיה מחרדה וכאב . המתהפך מרגיש טוב לרגע אבל עם זאת הורס לעצמו וכהרגל מחכה תמיד שהשני או האחרים יתנצלו . עליו לדעת שהתנהגות כזו מאירה אותו בעמדה ילדית ועם צפייה לא מציאותית להבנה מן הסביבה .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *