שירים 13-14 אודיסיאוס אחרי כל התלאות מגיע לאיתקה פסית ועם הזמן נפשית ,המפגש עם הרועה אומיוס

ההגעה הביתה אחרי תלאות וטראומות  והמפגש עם מה שנטשת אינו כה פשוט.החוזרים התשושים זקוקים לאנשים,לזכרונות ולדמויות מעוררות אימון ואודיסיאוס בתחילה בעזרת אתנה כדמות פנימית נשית ואחר כך על ידי הרועה-רואה מתגלה אט אט ומוותר על סיפורים ו"תחמונים והתפתלויות " שכה מאפיינים אותו . הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר לפאייקים היה כיצד הגיע לאוגיגיה המקום האחרון בו

המשיכו לקרוא

מסע האודיסיאה- הירידה לשאול כמרכיב מרכזי בחזרה הביתה

התהליך של החזרה הביתה דורש לעבור טלטלות קשות, מכשולים התמודדות ונחישות ,לא פחות מהרפתקאות המלחמה. בין השאר דרושה יכולת היזכרות, ידיעת רוחות וכוונים, והכרת עולם הרגש והרוח המסומל דרך השאול.     בשירים 10,11,12  נפגוש את המכשפה כירכה ,הירידה לארץ המתים  ואת מקום החוויות הללו בחזרה הביתה שיר מספר 10- איש הרוחות, המכשפה כירכה בהמשך ההרפתקאות שמספר

המשיכו לקרוא

האודיסיאה כחזרה הביתה- השחרור מבת האלמוות ומן הכישוף ,העלאת הזכרונות והחיבור הרגשי

שיר חמישי- השחרור מקליפסו בת האלמוות ,  האלים מתכנסים ומחליטים לשלוח את הרמס לצוות על קליפסו  שתשחרר ותשלח את אודיסיאוס.   זהו השחרור הגבר מהאישה -אלה ומימוש הגעגוע הביתה, לעצמו. הרמס מגיע אליה ומסביר לה מיהו הנמצא אצלה כבר זמן רב מדי, ושהוא שייך לקבוצת הגיבורים שנענשו בזמנו על ידי אתנה . באותו זמן שהרמס מופיע 

המשיכו לקרוא

האודיסיאה כמסע הביתה -שיר ראשון,מצב העניינים והתעוררות למסע

השירה ההומרית מתחילה בפנייה למוזה, לזיכרון היצירתי. הפנייה למוזה הינה חלק מהכתיבה של המשורר. המוזה צריכה להזכיר למשורר  והמשורר מזכיר גם לדמויות הפועלות בסיפור, אך גם לנו ,השומעים האמורים לעבור קתרזיס בעת האזנה ליצירה.  ברור שהומרוס הוא יווני ובדרך כלל מהלל אותם את היוונים  ולא את אויביהם , הטרויאנים . כמו שהאלה אתנה אמורה להזכיר

המשיכו לקרוא

האודיסיאה ,החזרה הביתה -פירוש פסיכולוגי למסע אודיסאוס

יש בידינו מספיק עדויות כי האיליאדה והאודיסיאה ספר הספרים היווני ,הם תוצרים קולקטיביים ולא יצירתו הבלעדית של משורר אחד ודווקא משום כך יכולים שירים אילו להוות עבורנו כפסיכולוגים ואנשים כשירה המבטאת תהליכים ארכיטיפיים , אישיים וקולקטיביים. זוהי שירה המשתמשת לרב בדמויים, בסמלים ובתיאורים רוויי דיוק כמו סיפורו של החלום הגלוי . הומרוס, שהמיתולוגיה העוסקת בו

המשיכו לקרוא

המכשפה ומשמעותה באגדות בחיים ובטיפול

                                                       המכשפה באגדות בחיים ובטיפול ,היא אחד מסמלי הצל של הנפש המבטאים את הפן השלילי ,המכוער ,המאיים והדוחה –מושך של הנשיות והאימהות . היא מסמלת את הכוח המכשף, המפחיד

המשיכו לקרוא

משמעות נפשית ורוחנית של המפגש עם עולם המוות במעברי חיים, תודעה ויצירה

משמעות נפשית ורוחנית של מפגש עם עולם המוות קשור גם במעברי חיים וגם במעברי תודעה ובתהליכי יצירה. תופעת המוות נמצאת אתנו בתוך החיים עצמם לאן שלא נפנה, בטבע אשר סביבנו, בתקשורת ,בחדשות היום ובכלל בתרבות באמנות . אך עובדת המוות שלנו או של הקרובים לנו ,היא בלתי נסבלת ,אינה פשוטה לעיכול, לקבלה ,להבנה כך היה

המשיכו לקרוא

להרוג את ההורים,המשמעות הפסיכולגית אדיפוס והורסטס

להרוג את ההורים ,המשמעות הפסיכולוגית של מעשה זה והשמוש של שני המיתוסים על אדיפוס והורסטס אחד מול השני הינו הנושא של מאמר זה. נושא זה של הרג ההורים על ידי ילדיהם והעונש על כך העסיק את האנושות מקידמא דנא, המאבק הבינדורי העיקש  מופיע במיתוסים רבים באגדות ובמחזות שונים ,מה המשמעות הפסיכולוגית של הנושא הכאוב והמוזר

המשיכו לקרוא

כוח וארוס ,המשמעות הפסיכולוגית של הגיבור תזאוס ומלחמתו במינוטאורוס

כוח וארוס,המשמעות הפסיכולוגית של הגיבור תזאוס ומלחמתו במינוטאורוס התמודדות עם כוח תשוקה ,אירוס ומה שביניהם: הקשר האנושי. במיתוס של תזאוס נראה מערכת מעניינת של כמה אלים , כמה כוחות אריכטיפיים שונים השותפים ליצירת האני האינושי המתפתח ולצידו מפלצות חדשות הנוצרות עקב הקונפליקט שבדחפים אילו. יחסי הגומלין בין אל ואדם כמו שראינו גם במיתוסים קודמים הם

המשיכו לקרוא

  פסיכה היא גיבורת האהבה – על גילגולו של רגש האהבה ועל עבודת הנישואין

 פסיכה היא גיבורת האהבה וגלגול רגש האהבה ועבודת הנישואין הם נושאי התגברותה והתפתחותה. ומשום כך כמו הגיבורים האחרים גם היא מאותגרת על ידי האלים . וכמו גיבורי השמש שלהם סימביוזה עם האלים והתפתחות הדדית אל או אלה מול אדם בכל מיני היבטים , גם במיתוס זה העוסק בגיבורה, נראה קשר הדדי מורכב אך הפעם בין

המשיכו לקרוא