אודסיאוס בהאדס4

מסע האודיסיאה- הירידה לשאול כמרכיב מרכזי בחזרה הביתה

התהליך של החזרה הביתה דורש לעבור טלטלות קשות, מכשולים התמודדות ונחישות ,לא פחות מהרפתקאות המלחמה. בין השאר דרושה יכולת היזכרות, ידיעת רוחות וכוונים, והכרת עולם הרגש והרוח המסומל דרך השאול.     בשירים 10,11,12  נפגוש את המכשפה כירכה ,הירידה לארץ המתים  ואת מקום החוויות הללו בחזרה הביתה

שיר מספר 10- איש הרוחות, המכשפה כירכה

בהמשך ההרפתקאות שמספר אודיסאוס לפאייקים, הם מגיעים לאי הצף של  אל הרוחות איולוס שם מתארחים ,יוצאים וחוזרים .בגלל הרוחות הלא מווסתות והמתפרצות הם מגיעים לארץ הלייסטריגונים אוכלי אדם . מעט מאנשיו של אודיסאוס שורדים . הם יגיעו בהמשך לאי של המכשפה –קוסמת כירכה שאחרי ההתגברות של אודיסאוס עליה תהפוך לזוגתו ולקראת צאתו חזרה למסע הביתה  תורה לו לרדת להאדס לפגוש את רוחו של הנביא החכם העיוור תרזיאס.

אך תחילה אודיסיאוס מתארח אצל איולוס אהוב האלים באי איולי וחי באושר ובהרמוניה לצד היצור שתפקידו לשמור על רוחות העולם.  איולוס קיבל תפקיד זה מזאוס והוא כנראה יותר אל מאדם.

בסיפור זה מתוארת כמעין טיפשות חשובה ומלמדת : טיפשות שבאה בעקבות הסקרנות, החשדנות והקנאה -חלקי צל המעוררים אותה .ואז מתרחשת על הספינה ההסתבכות עם שק הרוחות שנפתח .  'הקומפלקסים עושים אותנו טיפשים ובמיוחד שאנו כבר קרובים למטרה' , במקרה זה בדרך הביתה . במצבים הללו האגו ישן ,אינו משגיח עלינו צריך כבר משהו חדש מתוך העצמי.  "שינה מתוקה נפלה עלי, התעייפתי. (שורה 30) ולא השתתפתי בלהיטות ובצהלה והאנשים התחילו לחשוד בי שיש לי אוצר שקיבלתי ואני נושא בסתר…והם עצמם חוזרים חסרי כל ". אומר אודיסאוס.  פתיחת שק הרוחות והתקלה עם האנשים גורמת לאודיסאוס לתחושת ייאוש למשבר, רצון לקפוץ מן הספינה, לחזור חזרה לנקודה ראשונית הנעימה  – לאי האיולי.

איולוס זה המארח שקודם היה סבלני וברך אותם מאבד סבלנות: "שלחתי אותך מצויד לדרך " האם אל רע רודף אותך? "שואל הוא את אודיסאוס.   מרומזת הנטייה של האנשים להתרחקות ממישהו שהאל רודף אותו (ואולי זה מדבק?) . כשמסופר לאאלוס  מה ומי אודיסאוס ,מה הייתה הטיפשות ,שזה נבע מהקנאה ופתיחת השק של הרוחות שלא במקום ,הם מגורשים מן האי… אודיסאוס  נהפך בעיניהם בין רגע לטריקסטר-תחבולן  שאי אפשר לסמוך עליו. (שורה 70)

בדרך ,עוד לפני הגעתם ל כירכה, בדרכם חזרה לאיולוס הם מגיעים לארץ הלייסטריגונים . ארץ בה היום והלילה סמוכים ביותר ללא גבולות ברורים ,ללא אבחנה. גם האזור הגיאוגרפי מבטא משהו שונה ומוזר ,בנוי מצוק ענק ואין בו שדות מעובדים. אודיסאוס שולח מרגלים לתור את הארץ המוזרה הזאת.

הם פוגשים את בת השליט אנטיפתס –המבשר, ילדה חסונה .מעניין לראות כי פוגשים תמיד קודם את בת השליט לפניו.ואז מגיעים לבית השליט ואשתו אישה גבוהה כפסגת הר אשר מאד הגעילה אותם.  מתברר שזהו מלך של אוכלי אדם ….ואכן נאכלים שניים מאנשיו ואודיסאוס עצמו מצליח להימלט.

אודיסאוס נשאר עם ספינתו ואנשיה בלבד ומפליג עד הגעתו לאי של כירכה –(בז, עוף דורסfalcon  )- . איאיה הוא שם האי שלה. כירכה שייכת למשפחת מכשפות וקוסמים היא ואחיה בני האל הליוס-השמש ,שהוא עצמו דמות מעניינת ולו עוד מספר צאצאים קצת מפוקפקים וביניהם הנכדה מדיאה .

בנו הקטן של הליוס הוא ׳הזורח׳ phaeton- מפורסם יותר. האנשים של אודיסאוס אחרי ההרפתקאות שעברו, נמצאים תחת טראומה. סימון למזל טוב מקבל אודיסאוס  על ידי צייד של אייל גדול אותו צד ומביא.  אודיסאוס מבין שצריך ישר להמשיך…ארץ זאת הייתה חסרת כוון ,חושך ושחר ,יש צורך בארגון התודעה.  האנשים שלו במשבר . וכירכה המכשפה הופכת בני אדם לבעלי חיים. (שורה 210) ויודעת את מלאכת הפיתוי של מכשפות. פוליטס- אזרח, אחד מאנשיו  מספר מי זאת כירכה (שורה225) . אורילוכוס -מארב רחב, איש אחר  שותפו של אודיסאוס  נזהר וחושד בה. כירכה כמו מכשפת "עמי ותמי" מפתה ולוכדת , הופכת גברים לחזירים. אך את השכל והתודעה כן משאירה להם.  אוריליכוס מצליח להינצל ומספר לאודיסאוס את הנורא שארע (שורה 250) הוא מנסה לשכנע את אודיסאוס  לא לחזור לשם.  אודיסאוס לא משתכנע והולך להתעמת עם כירכה . בדרך יש לו התגלות של האל הרמס שעוזר לו ומחסן אותו מפניה ומפני כוחה בעזרת צמח המולי (שורה 275) .הוא הולך לכרכה  ,עומד מולה ,מוציא ממנה שבועה ובטריק שוכב אתה. ומעניין כי כירכה ידעה שאודיסאוס יגיע ואפילו ידעה מי עוזר לו, והתרצתה(שורה 310-330)

אודיסאוס מקבל מ כירכה שיקום מלא ואולם הוא נמצא בטראומה בגלל מצבם של חייליו. הוא מבקש ממנה להסיר את הכישוף ולקבל את כל אנשיו לארמונה . אודיסאוס  חוזר לאנשיו שהופכים שוב אנושיים.  איוריליכוס עדין מפחד אבל למעשה גם כירכה הופכת ליותר אנושית והם מתכוננים להשתקע לשנה בארמונה.

האנשים נמצאים בפרץ רגשות וקינות ו כירכה מארגנת אותם ולמעשה מתחילה לרפא אותם ועוזרת להם לעשות את כל מה שצריך על מנת להגיע למצב של חזרה הביתה. (שורה455-465)

אחרי תקופה של יותר משנה עם כירכה אודיסאוס , מתעקש שרוצה הביתה . כירכה מבהירה שלא תחזיק אותם בכוח אך כדי לחזור הביתה יאלצו לעבור תהליך שהוא מסע אל השאול, לארץ האדס וכן עליו לקבל התייעצות עם רוחו של טרזיאס . אודיסאוס עובר משבר קשה. (שורה500) הוא מיואש ומפחד לעשות מסע כזה לארץ המתים לבדו.

בפרק מתואר הפרדוכס הקשה שבו החזרה הביתה כורכת בתוכה כניסה לארץ המיתים , מפגש עם המוות ועם הרוח, עם כל העולם הרוחני שאודיסאוס לא מכיר וממנו נמנע עד כה .

כירכה מדריכה אותו מה עליו לעשות מה להקריב ולמה לשים לב. איל שחור וכבשה שחורה (מזכיר לנו את השעיר לעזאזל ) ,אך כשהוא מאד מיואש היא גם מעודדת אותו ובאופן ממשי נותנת לו את מפת הדרך :"׳סע עם רוח הצפון-בוריאס עבור חוף מיוער מסוים ,חורשת פרספוני וערבות משכלות פרי.  גרר ספינתך לחוף מצולות כלומר כמעין תטבע וצעד אל ביתו מלא הטחב של הדס. נחל אכרון שהוא פלג של הסטיכס השנוא ,והקוקיטוס(הקינה) והפלגטון (נהר הלהבות) ושם צוק סלע . תחפור שוחה ותן למתים נסך ודבש בחלב יין מתוקים שעורים לבנות וגם תבטיח לזבח בעתיד זבח באיתקה -פרה משובחת. אל ארבוס(חשכת השאול) הפנה את האיל והכבשה ואתה הפנה ראשך אחורה אל אפיק הנהר".

"אל אלי הקרקע :הדס ופרספוני אסור להביט" . …"תהיה חזק מול המתים ותשמור על הצאן שאתה מביא כדם עבור רוחה של טרסיאס הנביא" … "הוא, רוחו תנחה אותך לאן לנסוע". אודיסאוס  יוצא ובבוקר ועוד נתקל במוות עקב מות חייל מחייליו -אלפנור (תקוות האדם) שנפל מהגג בבית כירכה. וכאן מודיע אודיסאוס  לאנשיו על השנוי בתכנית. אנשיו מתייפחים (שורה565) כי חושדים באלה החמקמקה :כי מי יאתר בעיניים אל שהולך פה ושם בלי לרצות שיראוהו?

שיר 11 החוויה בארץ המיתים, מפגש עם עולם הרוח המוות, העבר הקולקטיבי ועם כוחות השינוי.

אודיסיאוס והנשמות בהאדס

בשיר זה אודיסאוס מבקר בארץ המתים ומזמן את רוחות המתים .זהו מפגש עם הרוח, עם הזיכרון ועם הצורך לעבד את מה שקרה לך עד היום. זה גם יבהיר לך את מה שתעשה מה שיקרה בהמשך אומרת לו כירכה . האינטואיציה גדלה ,המודעות מתרחבת והקומפלקסים מעט משתחררים . אך יש צורך בזיכרון ובעיבוד רגשי. זה דורש אומץ ,דמיון, חוזק, סבלנות, אבחנה הקשבה והבנה של מה שמעבר. התקרבות למה שהרמב"ם קורא נביא. יש כאן מפגש עם רוחותיהן של אמו ,של אגממנון, של אכילס וגם כאלה שלא הכיר שהן כמעין דמויות ארכיטיפיות !

כל המסע הזה נעשה בבכי. הרוח בעדם והיום יורד…הם מגיעים לארץ חשוכה ללא מבטו של הליוס אל השמש. ארצם ועירם של הקימרים .ארץ של חסרי ישע שהם כמעין דמוי של אילו הקרובים למוות.  ההגעה לארץ המיתים מאד מאד משמעותית לגבי החזרה הביתה.  אודיסאוס יעבור כאן את הטרנספורמציה העמוקה ביותר ויתוודע לסודות אנושיים פרטיים וכלליים . הוא יגע גם רגשית באזור הסבל האנושי המחלות המוות הפתאומי .

היורד להאדס יכיר בקטנות האדם מול החכמה האנושית שהצטברה בנפש האנושית וברוח האדם תעזור להיפטר מן ההיבריס.

אבל כדי לעבור את כל זה רגשית ותודעתית צריך שפה אחרת ,גישה אחרת, כלים אחרים . את הדברים הקשים עצמם : את הטראומות ,המפגשים עם המוות במלחמות ,את ההלם ואת הקושי אודיסאוס  כבר עבר.  אבל את העיבוד ,את הכניסה נפשית רגשית לעניין, המודעות הרגשית והעומק, עליו לעבור ולו כדי להפוך לאנושי יותר , לאדם המסוגל לחזור הביתה .

המפגש עם דמות אלפנור עם רוחו של החייל שמת זה עתה הוא המפגש הראשון: "תקוות האדם, ההתייחסות לאלה שהשארת אתה בדרך" וממפגש זה עם המוות של החבר וה "דמיון הפעיל" שעושה אתו אודיסאוס  לומד הרבה! (שורה 60עד 75)  הסיפור של אלפנור שהוא חיל ישב על הגג שיכור חסר מודעות, וירד למטה ללא סולם. רוחו פונה לאודיסאוס בשם החוקים של החיים שאודיסאוס  שכח .רוצה ממנו שידאג  לאחרים, לרחוקים ,למתים יש פה עוררות של המחשבה על האחרים . יש כאן מפגש רציני עם המוות . ואז מופיעה בפניו רוחה של האם אימו –אנטיקלאה ((מפתח גנבים))

אנטיקליאה (ביתו של אאוטוליקוס – מאד זאב) שאותה אודיסאוס דוחה בתחילה והיפגשנה ממש רק אחרי שיחכים במפגש עם רוחו של הנביא הזקן החכם לא לפני . 

המפגש עם הנביא טריזיאס

(שורה 90-135) הנביא מדגיש כי אודיסאוס עכשיו במצב אומלל ,הוא בא לארץ המתים! "אתה מחפש את הדרך המתוקה אל ביתך אך זאת לא הדרך שלך ,מכיוון שעיוורת את בן האלים" כלומר הנביא אומר לו, גם אתה היית עיוור במשהו מאד בסיסי. אתה חייב ללמוד ריסון לב ,במיוחד שתעמוד מול פריו וכבשיו של הליוס . החמדנות ,חוסר הזהירות ההיבריס והנגיעה במה שאסור הם שיביאו לך המשך של צרות .  כביכול ההכרה בצל חשובה … "אתה צריך להגיע למקום שבו לא יודעים את הים: הנדודים ,ההיסחפות, השיט הנצחי אך יודעים המרחק הגדול מהבית! רק במקום שלא יודעים מהו משוט וחושבים ובטוחים שזהו מכשיר מזרה תדע שאתה בבית ,ביציבות . הנביא מספר לאודיסאוס  גם על מותו העתידי שיבוא הרחק מן הים במצב של שיבה טובה . האמת נאמרה על ידי הרוח רק אחרי שתיית הדם- האנרגיה הנפשית האמתית . כשהנפש אינה צמאה או חרדה או מדוכאת אז מתגלה האמת !!! יש צורך להחיות את הנפש על מנת שנרגיש ונדע את האמת והחיית נפש נעשית בעזרת אנרגיה – המסומלת כדם!

ונשאלת עדין השאלה מה פירוש להיענש על ידי האל פוסידון להיות תפוס בפוסידון כפי שהיה אודיסאוס. להיות נשלט על ידי אנרגיית הים ,הסערות הרגשיות, היצרים הכוח והאגו.

כדי להגיע הביתה כל זה צריך להתמתן ולהיות במודע ובשליטה

המפגש עם רוחה של האם (שורה 155-220)

רוחה של האם מאד מופתעת שבנה החי הנהנתן אודיסאוס מגיע למקום כזה כמו האדס . "כיצד נעשית כה אומלל שאתה מגיע לשאול"  היא שואלת .הוא משתף את האם בכך שעוד בטרם הגיע הביתה נמצאו הרבה פגעים וטראומות שהיו לו בדרכו מאז שנפרדת מאגממנון אחרי המלחמה. ואז הוא עצמו מתחיל להתעניין באחר ,באחרים, ובה באם כשלעצמה.

"איך מתת?" הוא שואל את אימו ,הוא נפגש באהבה שלה ,בדאגה ,בסבל הוא רוצה לחבקה אך בהאדס שבה יש רוחות בלבד אין חיבוקים ממשיים . (שורה210) .

אודיסאוס לומד על הרגש והרוח מוציא את הפונקציה הרגשית מתוך האם כמו שאומר גיימס הילמן.  הוא מתעניין באביו ,באשתו פנלופה ובבנו טלמכוס .  ואז בהמשך הוא לומד על נשים ועל סבלן בעולם שלו העולם היווני.

מפגש עם רוחות הנשים שכולן סובלות או בשל קישרן עם דמות אל או בגלל בעליהן.

ראשונה מופיעה רוחה של טירו שהתאהבה באניפאוס הנהר ואל הנהר אך פוסיידון הופיע גם הוא כנהר והיא ילדה לו שני ילדים אותם נטשה מתוך פחד מאביה ומתוך מצוקה גדולה : פליאס ונלאוס. זהו סיפור טרגי על נטישה ונקמה . הם גדלו ונקמו אמה של אמם ונוצר סיפור שלם .

שניה מופיעה רוחה של אנטיופה- (עם פנים ממול) סיפור של התעללות ,לידת שני בנים שגם הוא סיפור המסתיים מסתיים בגירוש בנטישה   והבנים נוקמים במתעללים אחרי שגדלו! מצאה אותם ביער לאחר שהצליחה בנס לברוח אחרי שנים.

שלישית רוחה של אלקמנה (כוחו של הירח) אמו של  הרקולס שהייתה רדופה על ידי הרה וכנראה גם על ידי בעלה .. וילדה כידוע תאומים הרקולס ואיפיטוס .

רביעית רוחה של מגרה (מערה אורקלית) בת קיראון שהרקולס קיבל אותה ובשיגעונו הרג את ילדיה וכנראה גם אותה.

חמישית רוחה של יוקסטה (ירח זוהר) אם אדיפוס שבלי דעת חיה אתו  ולאחר מכן התאבדה

שישית רוחה של כלוריס (הירוקה) שנלאוס נשא אותה אחרי שאביה עשה תחרויות ונתן מתנות . ילדה בת יפהפיה שסביבה היו הרבה תחרויות ומתנות למנצחים עדרים עדרים כמו יעקב ולבן שלנו.

שביעית רוחה של לדה (גברת) רעיית טינדריוס שהופרתה על יד זאוס . היא אם האחיות הלנה וקלייטמנסטרה אחת חצי אלה והשנייה בת אנוש .ואת התאומים קסטור ופולידאוקס  שאחד מהם בן אלמוות.

שמינית רוחה של אפימדיאה (זאת שמחזקת את אברי המין ) היא התאהבה בפוסיידון ישבה על יד הים ומלאה את רגליה במי ים עד שהרתה לפוסיידון . היא ילדה שני ענקים שרק עשו צרות והאלים בעיקר ארס הרמס ואפולו נלחמים בהם. דוגמא עצומה להיבריס משתולל.

תשיעית רוחה של פידרה, עשירית אריאדנה ע  ולבסוף רוחותיהן של מירה קלימנה ואריפילה .

וכאן יש אתנחתא בסיפור אותו מספר אודיסאוס בארמונם של המלכה ארטה והמלך אלקיונוס וביתם הנסיכה נאוסיקה .

ארטה המלכה פונה לכולם ושואלת מה אתם אומרים על האיש אחרי ששמעתם  את סיפוריו של אודיסאוס עד כאן? .

הפאייקים אחרי שמיעת הסיפורים מתחילים להעריך את אודיסאוס ולתת לו הרבה מתנות . במיוחד אחרי סיפורי הירידה להאדס , וזה מעניין ,הם מתחילים להעריך אותו ולהאמין לו ,הם מבינים שעבר דברים קשים עמוקים החודרים לליבם.  כמעין חכמת לב. המלך אלקיאונוס רוצה המשך הסיפורים .הוא רוצה לשמוע על גברים .אודיסאוס עייף אך ממשיך לספר.  הוא מספר על אסונות ועל תככי אישה מרושעת קלייטמנסטרה המקבילה השלילית לאשתו פנלופה המחכה בבית .

ואחרי שפרספונה גמרה שם למטה להציג לפני אודיסאוס את הנשים והרחמים על נשים אומללות , הסבל הנשי והניצול הגברי את הנשים אימהות ובנים ! באה רוחו המתאבלת של הלוחם אגממנון ושל הגברים .אודיסיאוס בוכה מולו .

הוא חוקר את אגממנון ואגממנון מתאר  את אשר עוללה לו אשתו (שורה 405-430).  פה יוצא הקצף של הלוחמים על נשים ועל החוסר אימון בנשים .  ובעיקר על האי אימון שישפיע בהמשך על אודיסאוס כשיגיע לביתו. .

אל תספר לאשתך הכול הוא רומז לו ,למרות שאגממנון יודע שפנלופה היא אישה מסוג אחר  . אגממנון מציע לו להגיע בסתר ,להחביא ספינתו ,לעשות ולעבור מבחנים . אגממנון רוצה לדעת מה היה גורל בנו הורסטס .

נראה כי  גם לרוחות בהאדס יש סקרנות.  המפגש מאד מרגש את אודיסאוס.

ואז מופיע רוחו של אכילס : הוא שואל את אודיסאוס איזה גדולות עוד אתה רוצה לעשות? איך העזת לרדת? ״למקום של צלמי אנשים שנגוזו" כפי שאכילס מכנה זאת  .אודיסאוס מודע לפרדוכס של אכילס שהיה למעשה חצי אל וכאן יושב בין המתים.  ״אל תפייס אותי עם המוות ״ הוא אומר לאודיסאוס . הוא רוצה לשמוע מאודיסאוס על בנו שלמעשה נישא כבר באותה עת לביתו של מנלאוס. הוא רוצה לשמוע על אביו פלאוס הזקן (שורה 500 ) את בנו של אכילס  אודיסאוס משבח ולומד מאד מאד לפרגן. מה שלא ידע עד כה(שורה 520-535) .

כולם פוגשים שואלים ורוצים ממנו לדעת מלבד רוחו של אייקס בן טלמון שלמעשה התאבד בגלל אודיסאוס ! רוחו שלו עמדה מרוחקת, זועמת עדין על שלמרות שניצח בטרויה לא זכה לפרס. ואודיסאוס כאן מתחרט על שרימה את אייקס והוא מנסה לפייס אותו . "האם גם במוות כרוח לא תשכח את הכעס? אין איש אשם … אודיסאוס ממש מתחנן אליו(שורה 560-565 ) אך רוחו של אייקס אינה סולחת והיא פנתה לעבר האפילה . אם כי ביטוי כעס יכול לדבר ולפתור אודיסאוס מבין כאן שיש דברים שאין עליהם סליחה.

בהמשך הוא פונה לגיבורים אחרים ולומד משהו על העולם הארכיטיפי של המלחמות והמוות.

הוא פוגש את רוחו של מינוס השופט של השאול ואת אוריון הרוכב המהולל

ואז הוא פוגש את רוחם הכלואה של הסובלים הגדולים של השאול, הנענשים הגדולים :

טיטיאוס ,שאנס את לטו ונענש

טנטלוס, שרימה את האלים והקריב את בנו ןנשאר עם העונש של הייסורים המרים

סיזיפוס ,עם האבן ,שרימה את האלים וניצל את כישרונותיו כדי להערים .

והרקולס שרוחו מרשימה במיוחד .הרקולס פונה לאודיסאוס ומדבר בבכי על שותפות גורל.  (שורה 615-625) הרקולס מספר בצער כיצד נענש והיה צריך למחול על כבודו גם שהיה בנו של זאוס ועל כן חצי אל וכל כך חזק . הוויתור על האינפלציה של כל גיבור מאד מרכזית כאן.  

הוא מספר לו ומדגיש שגם הוא  הרקולס ירד להאדס ורצה ללמוד מדמויות הגיבורים שיפגוש שם כמוהו.

כל המסע למטה מלווה  פחד וחרדת מוות מרוחות מפלצתיות כמו הגורגונות.

כל המהלך הזה מכין אותו גם לעמוד בפני הסירנות.

שיר 12 קירקה מדריכה את אודיסיאוס ואנשיו כיצד להמשיך

הם ממשכים להתעכב באי של קירקה אי הקינה אייה ומקבלים הדרכה לדרך אך תחילה אודיסיאוס מבצע את תוצאות השיעור שלו לדאוג גם לאלה שמתו לאילו שהשאיר מאחור. אלפנור שיש לקחת את גופתו ולערוך לה טכס גבורה כמו שראוי.

כירכה מברכת אותם ואמרת "כל אחד מת פעם אחת ואתם מתתם פעמיים או חייתם פעמיים" כביכול  גם את המוות בעוד להרקולס בזמנו אמרו משהו שונה "אתה התגברת על המוות" .

עכשיו אחרי העליה יש דגש גם על החיים ,התענגות ,על האוכל וכו

כירכה מסבירה לאודיסאוס על שירת הסירנות ועל הקריטיות שיש בפיתוי של נשות המוות הללו שחציין ציפורים והן כמו הסירנות בעלות השפעה אדירה קטלנית ומושכת לרגרסיה . יש להיזהר לאטום אוזניים או להיות קשורים לתורן. היא גם מזהירה אותם מהמפלצות המכות בדרך . סקילה וקריבדה שיופיעו כמצוקים גדולים האורבות למלחי הים . כל זאת למרות שבידיו של אודיסאוס הבחירה , הוא הרי בעל נטיות גבורה ההתאבדויות.  היא עוזרת לו לזהות את המלכודות הללו. צוקים הנקראים סלעי סחף ושום עוף לא עובר שם .

הספינה ארגו כן עברה בעזרתה של הרה ובשל אהבתה לגיבור גיזת הזהב יסון אבל היא בפירוש מזהירה אותו  באחת שם  סלעים כבירים סלעי סחף…

המלכודת השנייה בעלת שני צוקים אחד נישא לשמיים בפסגה חדה שבראשה ענן כהה שלא זז ובאמצע הצוק מערה מעורפלת פונה לכוון האדס ולמערה זו תגיעו בטוח .ושם גרה סקילה בעלת היבבה המבעתת שנשמעת בתחילה כיבבה תמימה של כלבלב.(שורה 25-100 )

והצוק השני נמוך יותר שם עץ תאנה גדול סבוך עלים ומתחת את מי הים השחורים בולעת המכשפה כריבדיס היא בולעת מקיאה . סקילה בכל זאת רק תחטוף חלק מהאנשים .

אודיסאוס רוצה גם להגן על אנשיו ומחפש אופציה כזאת .

וכאן היא מכינה אותו לרדת מאינפלציה ומצורך עצום להיאבק גם ברוע הארכיטיפי הנצחי בן האלמותי.  קרא לאם של קרבידיס (שואבת למטה) שלה לקרטאיס. היא בעצם גלגול של כל מיני מפלצות דמויות כלב החל המיתולוגיה המצרית –אנוביס . את המפלצות האלה כינו את מלכודות הים , אימת המלחים. כירכה מנחה אותם כיצד לתמרן ולהיחלץ . יש כאן גם את אמנות השיט וגם איך לא להיות גיבור גדול אלא להקריב וגם להשיג.

ואז מגיע נושא העדר של הליוס עדר שממנו אסור לגנוב: לא תגנוב ופרשה דומה לפרשת עגל הזהב ומשה המנהיג . שחוזה את צרות העם.

השומרות על העדרים של הליוס הן נימפות בנות הליוס! בעצם אחיותיה  של כירכה.

אודיסיאוס מבצע את אשר יעצה לו כירכה וגם משתף את אנשיו בחכמה האישה שלה. הוא הרבה יותר משתף ומתחשב. והוא עובר ושומע (שורה 185 )

חלק מהאנשים מתפתים. לאודיסאוס כבר יש נקודת מבט יחסית על הצרות.

אודיסאוס לא מקבל עצתה של כירכה לא להילחם בסקילה האמורה לקחת שישה מאנשיו אך אינו מצליח בכך והם יוצאים מהמקום עם שן ועין.

ואז מגיעים לאי של אילי הליוס ששם אסור לגנוב עדרים למרות הפיתוי .גם אם נורא רעבים חמדנים וכו

חשוב האיפוק והסבלנות כשיש מטרה גדולה יותר.

תגובה אחת בנושא “מסע האודיסיאה- הירידה לשאול כמרכיב מרכזי בחזרה הביתה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *