אודיסאה -חזרה הביתה ,מפגש מחודש עם האשה ועימות עם ההזנחה

אודיסאה החזרה הביתה הוא מפגש מחודש עם האישה ,עימות עם ההזנחה ורכישה מחודשת של האמון-ידידות

אודיסיאה שיר 17

•לבוא הביתה כזקן קבצן בענווה בצניעות ובחוכמה

•אודיסאוס מגיע העירה  כקבצן וממשיך לבדוק את הבית

•בשיר זה טלמכוס שב לארמון ופוגש את אמו. אודיסאוס מובל לארמון. רועה העיזים הרע מלנתיוס.

•הכלב ארגוס מזהה את אדונו ומת. אודיסאוס מופיע כל העת מחופש כקבצן .

טלמכוס חוזר לעיר אחרי משימות חיפוש האב שהיו לו עם נסטור ועם מנלאוס . הוא מדבר אל שני אבותיו בלשון אב גם לאומיוס האב המאמץ ובהמשך גם לאודיסאוס . הוא מבקש מאומיוס לקחת את אודיסיאוס המופיע כקבצן, העירה. גם אודיסאוס מעדיף כבר להיות בעיר אך הוא ממשיך להסוות  את עצמו דרך האמירה כביכול לא יודעת: ״על פי דבריכם העיר מרוחקת״

מתקיים מפגש חמים של טלמכוס עם נשות הארמון כולל אוריקליאה האומנת שלו .ובאותו מפגש מופיעה פנלופה במלוא הדרה ומתוארת פגישת אם-בן מרגשת במיוחד כי הבן שהפך לגבר חזר ממשימה מסוכנת בפעם הראשונה .  "נסעת בלי רשותי" היא מוסיפה בנזיפה ! הוא מתחמק ממנה בתירוץ שלא רוצה כאן רגשות…הוא רומז לאמו שיש לו אורח –הנביא הצעיר שהביא ממסעו . הוא למעשה נותן לה הנחיות ובו זמנית הוא מואצל בחן מיוחד על ידי אתנה.

כל העת רוע המחזרים רוחש מתחת!

פנלופה בכ"ז רוצה לדעת אם יש ידיעות כלשהן על בעלה אודיסאוס.  

טלמכוס מספר לה על האירוח כמו של אב שקיבל  מגיבורי טרויה נסטור וממנלאוס. הוא מספר לה על הזעזוע של מנלאוס ממה שקורה אצלם בארמון.  והוא כן מוסיף ומספר לה את סיפורו של אודיסאוס בעלה ואביו שנלכד באי אוגיגיה ועל כך שהוא מוחזק אצל קליפסו לכאורה בכפייה.

תיאוקלימנוס הנביא הצעיר שהביא טלמכוס נותן נבואה: הוא מנבא שאודיסאוס כבר כאן בארץ  ולומד את החומר, הוא מכין אבדון למחזרים אומר הנביא.

אודיסאוס מובל העירה על ידי הרועה ״את אדונו הבלתי מזוהה עדיין מוביל בדמות של קבצן עלוב וזקן נתמך במקל ולבוש לעורו בצמר מהוה" . הם פוגשים את רועה העיזים האחר ,הרע, שמשתף פעולה עם המחזרים .איש גס רוח שמדבר דברים מחרידים ומכוערים (שורה 216).

אחרי שהרועה הרע מגנה ומקלל הוא מזהיר ומעצבן את הקבצן אודיסאוס הבלתי מזוהה שלא כדאי ללכת לארמון. יש כאן מבחן איפוק גדול לאודיסאוס שלא להכותו. בהחלט נוצרו מחנות הרועה הרע לעומת הרועה אומיוס הטוב.

מופיע תיאור הבית שאליו חוזרים . הבית היפה של אודיסאוס שבנוי ושמור בעיקר כדי שאי אפשר יהיה לפרוץ אליו.

הרועה האציל עוזר לו ושומר עליו כביכול בלי לדעת שזהו אודיסאוס אדונו .

ריחות טובים נפוצים מתוך הבית והבטן הרעבה והרעב בכלל מוצגים כקללה וכמגבלה בעיקר לקבצנים .

בהמשך אודיסאוס נפגש מפגש דרמטי ונוגע ללב עם כלבו ארגוס שמזהה אותו .הוא אינו מסוגל לגשת אליו מרב זקנה הוא מכשכש בזנבו ומת מיד שרואה אותו ! אודיסאוס מוחה דמעה ומסתירה. כלב ללא אדון אומר הרועה אומיוס הוא מוזנח וסובל.

אנו עדים לכל נושא ההזנחה של הבית הבן האישה וכמובן הבית הפנימי . הזנחה שמביאה להרס. אודיסאוס האב המלך שעזב והזניח משלם מחיר .  אנו עדים למה קורה לאדם שחוזר הביתה לאחר שהזניח ,חיצונית או פנימית

טלמכוס הבן מתבגר ,מתחזק, מתחיל לנהל עניינים .הוא שאומר לרועה לכוון את הזקן הקבצן אודיסאוס ״שיפנה ממחזר למחזר ויקבץ מהם נדבות״  אין הבושה היא מעלה לאדם בשעת דחק הוא אומר אך גם דואג להאכילו. הקבצן המשורר המחזרים וטלמכוס נמצאים יחד.

אודיסאוס חייב לעבור את המבחן הזה של קבצנות של נחיתות להיפגש גם עם הצל הזה כאשר חוזר הביתה. זהו מבחן קשה ומביא לעמדת ענווה שאודיסאוס לא מכיר.

גם אתנה מופיעה ומכוונת את אודיסאוס לעבור מאחד לאחד ולראות לתוך עיניהם של המחזרים! לנסות לקלט מי מהם הגון ומי בז לנוהג .כאן זה מופיע כמעין טריק בדיקה ,אך קיים גם האספקט של עמידה נחותה ומאופקת הקשה ביותר לאודיסאוס.

הרועה הרע ,הנבל מסיט את כולם והם אכן  מתעניינים מי הוא זה הקבצן העלוב? יש כאן גם בדיקת יכולת הכנסת אורחים וחמלה.

נוצר עימות בין טלמכוס ובין המחזר הראשי סביב הכנסת האורחים של הקבצן . אודיסאוס בעצמו פונה לאנטינואוס-המחזר הראשי,  ומספר את סיפורו וחוויותיו שהן כאילו מסופרות על אדם אחר. הדבר מכעיס עוד יותר את אנטינואוס המרושע ״ תחת חסות של איזה אל בא חולי זה?" הוא שואל בגסות. אודיסאוס מתעמת אתו ומתקיף את קמצנותו. אנטינואוס מתלהם ומעיף עליו את הדום . אנטינאוס מעורר זעם גם באחרים ומעניין שאחד הצעירים מעלה חשד שאולי דווקא הזקן הקבצן נשלח על ידי איזה אל! (482) יש תופעות שכאלה הוא אומר.

טלמכוס חס על אביו ועל המכה שקיבל מהדום אך מתאפק! השמועה מגיעה גם לפנלופה שמזדעזעת מהתנהגות המחזרים. היא רוצה לפגוש את הקבצן ! הרועה אומיוס מכין אותה עם סיפורו של הנוכרי ומסקרו אותה בקיסמו ,תלאותיו ומעלליו. טלמכוס באותו רגע מתעטש (אולי בכוונה) סביב הסיפורים וזה סימן לאמת . מתוך כך  פנלופה מתעקשת לפגוש את הנוכרי.

ואכן מתעוררת בפנלופה איזו תקוה סמויה בקשר לבעלה .

אודיסאוס נקרא לבסס את אימון פנלופה ולמצוא חן בעיניה! הוא כביכול צריך לכבוש אותה מחדש. הוא עבר קשרים אחרים בגידות תלאות ועוד . הוא התרחק ממנה ועתה צריך לרכוש אימון מחדש. אודיסאוס מתוך חשש משהה את המפגש ופנלופה מחכה ומחכה…וזוהי השהייה  חכמה

שיר שמונה עשרה: הקבצן בארמון:

הקבצן המקומי אִירוס שהוא גלגול של איריס שליחת האלים, מתגרה באודיסאוס שלאחר מאבק קבצנים מביס אותו ואז פנלופה יוצאת . מופיעה גם השפחה הבוגדנית מלנטו שמעליבה את הקבצן שוב . ושוב מתפתחת קטטה עם אחד המחזרים.

ריב הקבצנים מתואר כבידור ששלח אחד האלים. המחזרים נהנים ו"מסטלבטים" על העניין. הם מסיתים את שניהם לערוך קרב קבצנים כאשר אודיסאוס הוא המבוגר יותר .

אודיסאוס כקבצן זקן לא נרתע רק מבקש שישבעו שלא יתערבו וייתנו לו להילחם כמו שצריך. ואז תוך קרב הקבצנים לעיני כולם נחשפות שוקיו של אודיסאוס והן רחבות וחזקות וכן זרועותיו החזקות.  אתנה עוד מוסיפה לו נופך והוא נראה פתאום גיבור אמתי .

המחזרים שמסמלים אנטי גיבורים ,את ההפך מערך יווני, והם כדמויות צל תוקפני וחמדני ,מוציאים אכזריות במיוחד כלפי חולשה !

כל זה מתהפך כאילו כולם שמחים לניצחונו של אודיסאוס על הקבצן ההוא . אודיסאוס אפילו כקבצן רוכש לו חזרה עצמה וסמכות. ואז כקבצן מצליח אודיסאוס לנאום את חכמתו : (שורה 129) הארץ אינה מכלכלת…..

בהשפעת אתנה הוא מתוודה בהמשך: "גם אני הייתי אמור להיות איש מצליח אך התמכרתי ליצר הכוח והאלימות ,הייתי מופקר לכן אסור לחיות בחֹסר חוק יש לקחת בצניעות מה שהאלים נותנים.

אתנה נכנסת לפעולה ומעוררת את פנלופה להגיע למפגש  ואף נוסכת על פניה יופי מיוחד. היא מופיעה כמעין קוסמטיקאית מחדשת עור.  סוכנת הבית והיועצת של פנלופה מעודדת אותה ללכת עם פנים משדרי חיוניות ולא עם פני אבל ושכול. פנלופה מופיעה בין שתי משרתות נערות.

היא מופיעה כמשבחת ומחזקת את בנה אך גם מוכיחה אותו על שנתן שיקרה מה שקרה לקבצן הנוכרי .

והנה יחסי בן אם משתנים ומקבלים צורה של כבוד והערכה הדדיים. יש פה שנוי ,דיאלוג אם בן ויחס אנושי.

פנלופה מתחזקת ,היא מופיעה בביטחון בפני המחזרים ובפני אודיסאוס שנמצא שם היא מתייחסת לטענתם ובקשותיהם היא מדברת ואומרת ומספרת את סיפורו של אודיסאוס בעלה טרם פרידתו.

את מותרת תהיי לאחרים הוא אמר בזמנו  , עד כאשר יצמח הזקן בלחיי בנך הקטן .

ואיזה מין מחזרים אתם? היא מוסיפה ואומרת ."פעם היו מחזרים אחרת עם חיזור ומתנות "! ואודיסאוס שומע אותה  ומוקסם.. מכוחה  ובמיוחד מכך שמוציאה מהם מתנות.

אודיסאוס תומך באשתו בלי שתדע שזהו בעלה ,כקבצן הוא מדבר אל לב השפחות ומבקש שינחמו את פנלופה אשתו.

הוא מבחין בשפחה הבוגדנית מלנטו . אודיסיאוס בעצם עושה כאן גם עבודה מודיעינית ממפה את הטובים והרעים מי בעדו ומי נגדו . דווקא במקומו כקבצן הוא יכול להרשות לעצמו לעשות זאת אך הקבצנות מלמדת אותו דברים רבים נוספים .עם השפחות ה"רעות" לעומת זאת הוא מאבד סבלנות!

עם הזמן בבית דמותו של אודיסאוס חוזרת להיות מרשימה ולמעשה הוא מתחיל לקבל את מקומו החדש דווקא כקבצן. זה קורה עד כדי כך שאורימכוס המחזר משתנה ורואה בו ייצוג של אל ומציע לו משרה: "אם אתה בכלל יכול לעבוד" מתריס, "אולי אתה עצלן "?

ההתגרות ,המעט השפלה והפחד ממנו ומדמותו מביאים לכך שאודיסיאוס מפסיק לאט לאט להיות מאופק ואפילו כקבצן הוא מטיף ומעמת ״ אתה איש מתרברב וחסר דרך ארץ מדמה עצמך לגדול ורב כוח משום שאתה מיודד עם מעטים ומוגי לב! אומר לרב המחזרים  אבל כשאודיסאוס יחזור….הוא מאיים

בה בעת טלמכוס תופס פיקוד ונעשה סמכות. ואפילו יש לו כבר מליצי יושר ומעריצים 415 שורה.

טלמכוס הופך בהחלט לסמכות בזכות עצמו. כל השלושה עוברים שינוי !

שיר 19 החתונה המחודשת עם האישה הפנימית והחיצונית

אודיסאוס משוחח ויוצר קשר חדשעם פנלופה  :

סילוק של הנשק מהאולם ,פרשת השפחות ובעיקר שיחה בין פנלופה ואודיסיאוס.

אודיסאוס הקבצן רוכש את אימונה של פנלופה אשתו  ומספר לה על בעלה.

האומנת רוחצת אותו מזהה את הצלקת .

פנלופה מספרת חלום והוגה את מבחן הקשת.

זוהר עולה מתוך יחסיהם של הבן והאב

אודיסיאוס מפתח טקטיקה במשותף לבנו:  כיצד להוציא את כלי הנשק מהאולם ולהכניסם  לחדר האוצר ולנטרל אותם! כי הברזל מושך גבר אומר אודיסיאוס !

האומנת שומעת ושואלת את טלמכוס  עם מי תעשה זאת ? והוא משיב לה עם הקבצן.

וכאן מופיע  קטע מיוחד של זוהר שהאלה אתנה מפיצה בין שניהם זוהר מיוחד . זוהר על החיבור בין האב והבן ! (שורה 35)

"אבי",אומר טלמכוס , "בחדר ניגלה לי פלא תמוה..". אודיסיאוס תופס מקום של אב מורה ומלמד אותו את דרך האלים.

נראה כי אודיסיאוס מתחיל להרגיש כאבא בבית ותופס בטחון מול השפחה הרעה. עם זאת כקבצן לומד גם חמלה מול החיים הקשים של הקבצנים. (שורה 70 ) הוא מדגיש את חולשתם של חסרי הבית  במיוחד אם היית פעם בעל נכסים וכך מעיד על עצמו.

הוא מצליח להביא למצב שבו פנלופה כועסת וזועמת על השפחה הרעה הכלבה הנבזית. במעמד מסכן זה פנלופה מתגייסת ורוצה נורא לדעת עליו : מי הוא ,מהיכן הגיע.?

אודיסיאוס מתמרן ומתחמק מהזדהות בתירוץ שאינו רוצה לפגוש בצער ובכאב של עצמו  ,הוא אינו  רוצה להכביד בבכי.. ופנלופה מספרת לו את סיפורה  וסוגרת פערים.

הוא מתמרן אותה שהיא תדבר והוא יהיה רק זה שיקשיב . היא מספרת מה קרה לה כיצד שיטתה במחזרים. כיצד ארגה שטיח לליארטס אביו . כיצד איבדה כל תקווה, כיצד טלמכוס גדל ולא היה לה תירוץ יותר כי זאת הייתה צוואת בעלה : עד שהבן יגדל זקן …. .

הוא עצמו קצת מגלה ונחשף שוב בסיפור שמזכיר את סיפורו : דמותו הבדיונית הינה כנודד מארצו, חוזר ומוצא שאחיו שחזר מצא כי אשתו שנרצחה בידי מחזר ! הוא מתאר שהכיר את בעלה אודיסאוס שעזר לו בחיפושים כחבר של אידומינאוס אחי.

הוא מופיע בפניה כשקרן מקסים מעורר אימון שורה  204 .הרבה שקרים הוא ידע לספר כאילו אמת הם והוציא ממנה רגשות ודמעות . נוצרת  אמינות והתקרבות עד כדי אחדות ולפי הגדרתה של פנלופה ידידות. היא בודקת חוקרת ובוחנת דרך בגדים אנשים . הוא יורד לפרטים ובתחכום יודע מה להבליט ובמה להתלבט .

הוא מתאר את החברות של אודיסאוס בעלה שורה 250 ואז היא אומרת כעת אתה ידידי . הסיבות שאודיסאוס מתעכב ,הוא טוען בפניה, כי צובר רכוש ,כי רוצה לחזור עם משהו.

בעלך יחזור תוך חודש הוא מבשר לה. היא לא ממש מאמינה אך היא ממליצה לקבצן שיתרחץ בעזרת אחת המשרתות. הוא בעזרת מניפולציה מביא אותה לכך שלא כדאי שתהיה זו צעירה ומעדיף מבוגרת אמינה : הוא רוצה אישה ישישה יישרת לב, אחת שסבלה הרבה בליבה כפי שאני סבלתי , יש לו גישה אמפטית עם חמלה.  לה לכזאת אתן לגעת ברגלי  שתרחץ אותי …יש כאן בהחלט געגועים לאומנת ,למקור, לדמות  ראשונית  לאם.

 יש כאן גם סולידארית עם הזיקנה וחשש מזלזול של צעירים.

האומנת מיד מתחילה לזהות אותו ואומרת זאת לו, אבל כשמבחינה בצלקת מזהה אותו בבירור. ואז עולים הזיכרונות וסיפור הפציעה והצלקת הקדומה שלו שהיא מאד משמעותית בחייו של אודיסאוס. וזוהי למעשה החזרה הנפשית הביתה שכוללת חזרה למקור, לפצע ולזיכרונות ולסיפורי הילדות. חזרה הביתה לצלקת, לאם ,לתסביך האם הלא פתור ואפילו לחוסר אמון מסוים.

במפגש עם פנלופה הוא שוב חושד באומנת שעומדת לספר ולחשוף אותו ואז (שורה 482 ) :"אימא את רוצה להרסני,"? אתנה מסיחה את דעתה של פנלופה ברגע הזה. הוא קורא לאומנת  אימא ! במקום בו רחצה אותו האומנת מופיעה פנלופה ויוצרת שיחה על עצמה כאישה נשכחת והיא מעוררת בו אשמה וחמלה .

היא מזדהה עם דמות טרגית שגרמה למות בנה. ומספרת לו חלום:  הנשר והאווזים שורה 535 הנשר מדבר בחלום והוא המפרש… זהו ניבוי של ומוות למחזרים . החלום מעורר בפנלופה את רעיון התחרות של הקשת, אותה תחרות שאודיסאוס נהג בזמנו לערוך .

בתחרות זו מציבים שורת גרזנים שלהם ידית עם לולאה כך יוצרים שורת לולאות שהחץ הנורה צריך לעבור דרכם! אודיסאוס מתעודד כי יודע את כוחו וכשרונו בתחום זה וכבר מתעתד גם הוא להיות מתחרה.