האישיות הפרומה שאינה סגורה גמורה או מוגדרת

אחד מן האופנים השונים ,הלא נורמטיביים ,המיוחדים ,אך המהווים בעיה לאדם, מתוך סוגי אישיויות , הינה האישיות ״ הלא סגורה על עצמה ״, האישיות הפרומה . האישיות אשר קצוותיה לא גמורים ,לא סגורים ולא יוצרים קונטור ברור , היא חסרת קווי מתאר ברורים, לא לאדם עצמו ולא לסביבתו ועל כן היא בעלת מבנה לא גמור ואף לעיתים רעוע.

האשיות שלנו, שנבנית החל משנותינו הצעירות ,הינה כמעין כלי שעמו אנו מתפקדים בעולם ,שבעזרתו אנו מגשימים את רצוננו ,מתנהלים, משיגים הישגים ,מבטאים את עצמינו , מוציאים מן הכוח אל הפועל ,מצליחים לעמוד באתגרים ומחזיקים את נפשנו יציבה בעתות מצוקה ומשבר .

בסיסה של האישיות שלנו כולל את האני וגבולותיו ,השליטה העצמית ,היכולת לעידון הדחפים, היכולת לקשר עם האחרים ,התודעה העצמית, היכולת להכיל מתח ולחץ, היכולת להציב מטרות, לתכנן ועוד .הכלים שעמם אנו מתפקדים והמבנה הסופי של האישיות ,מקורו כמובן כבר בילדות. בניית הבסיס דרך מערכות היחסים המוקדמות הנוצרות עם הסביבה המשמעותית ,זאת כמובן לצד התכונות עמן נולד.  

אישיותו של האדם נבנית לאורך שנים דרך יחס מבין ומטפח, הזדהויות ,היא מתגבשת דרך חוויות, אתגרים, התמודדויות שונות , תפקידים חברתיים, הצלחות כישלונות הישגים ומקורות העצמה וחיזוקים שונים שקיבל האדם בדרך ממעשיו ומאנשים קרובים ורחוקים.

ראינו בפרקים שונים של האתר (עופות מוזרים ויצורים אחרים) כי האישיות מתפתחת ומתחזקת ,אך מקבלת עם הזמן, אם בגלל שרידות, אם בשל מציאות ואם בשל גורל קשה, את הגוון האישי הייחודי ואת האופי השונה.

ראינו כי לעיתים התנאים הקשים והמצוקות שעובר האדם מעצבים את האישיות עד לכדי צורות מוזרות ואחרות .

אחד מן האופנים השונים ,הלא נורמטיביים ,המיוחדים ,אך המהווים בעיה לאדם, מתוך סוגי אישיויות , הינה האישיות ״ הלא סגורה על עצמה ״, האישיות הפרומה . האישיות אשר כצוותיה לא גמורות ,לא סגורות ולא יוצרות קונטור ברור , היא חסרת קווי מתאר ברורים, לא לאדם עצמו ולא לסביבתו ועל כן היא בעלת מבנה לא גמור ואף לעיתים רעוע.

לכאורה זוהי אישיות שהיווצרותה לא הושלמה, לא הסתיימה, אולי נותרה נערית, אולי לא ממש בשלה , אך העובדה הינה שלא נבנתה ולא נוצרה בה צורה מגדרת וחד משמעית בכל אותם היבטים שאנו מצפים להגדרה, סגירה, שייכות ,זהות, גבולות ונורמטיביות .

אישיות זו שהיא פתוחה במהותה, היא מקבלת מאד ולא מקובעת, יוצרת לעיתים עניין מיוחד בסביבתה, אך עם זאת לעיתים קרובות  מלווה הדבר במעין אי שקט גם לעצמה וגם ולסביבתה הקרובה.

אישיות זו אינה מתפקדת על פי נורמה , אינה הולכת על פי המוסכם ,הברור, הקו המוגדר. הבעייתיות איננה נוצרת  מפאת האחרות השונה והאינדיבידואלית המיוחדת, לא מפאת האחר והשונה ,אלא בגלל הלא סגור, המשתנה ,המושפע ,הנע ונד בזהות ,בהתחברות ובשייכות . ניחא לו היה אחר ושונה אבל יותר מוגדר וברור .

בעלי אישיות אינה סגורה שכזו, יכולים להיות כישרוניים ,אפילו מחוננים ,בעלי מגוון יכולות לכל מיני כוונים ואפילו כיוונים סותרים, אך הלכה למעשה בחייהם, בעבודתם, ביצירתם בקשריהם ובמעשיהם, הם אינם מצליחים לסיים כלום, ידם אינה משגת להשתייך לכלום ,להתמיד, להשקיע לאורך זמן ולהיות בעולם עם יכולת במוצרים מוגמרים כלשהם.

על פי חווייתם של אותם אנשים גם אותם עצמם אף אחד לא בנה , לא השקיעו ולא טיפח וזוהי מצוקה גדולה.  אך כהמשך גם הם עצמם לא השכילו לבנות את עצמם לעצב את אישיותם ,לארגן חייהם ולהגיע עם עצמם למבנה סדור ,ברור ,גמור ובלתי פרום …

לאנשים אשר סביבם של הפרומים הללו , יש איזו תחושה שהם לא ממצים את עצמם שהם אינם משקיעים, לא מתמידים ולא ממוקדים ולכן הווייתם אפופה תמיד באכזבה כלשהי . למרות העניין הרב שיעוררו אנשים פרומים אלו ,מלווה אותם ואת סביבתם תחושת החמצה, פספוס וחוסר מיצוי.

מניתוח וטיפול נראה אכן כי אדם עם אישיות פרומה שכזו ,ככל הנראה חווה התייחסות מאד לא שלימה וממוקדת מצד אלו שגידלו אותו . ולא רק זאת, הוא לא רק לא הרגיש מוקד להשקעה וטיפוח אלא לא חווה נראות מספקת מצד הסביבה וגם לא קיבל חינוך בעל גבולות ודרישה להתארגנות לצד אמפטיה ותמיכה נכונה. לעיתים אנו רואים גרוע מכך, רואים כי קיבל יחס של הזנחה ,זלזול, דחייה ואפילו יחס עד ניצול רגשי.

חוסר המיקוד והטיפוח הן הרגשי והן התפקודי של האנשים המשמעותיים לאותו אדם ,יצר בו דימוי של חוסר ערך ,חוסר הזדהות מספקת עם דבר מה  , חוסר במודלים משמעותיים שנותנים זהות ,דרך ,מבנה כלשהו והתוצאה הינה נטייה להתפזרות. התפתחה בו התנהגויות המספקות אולי צרכים רגעיים, אך הם אינם מביאים לגיבוש, להתמקדות ולהשגת מטרות .

נראה כי אישיות פרומה שכזו תחפש דברים רגעיים, תדע להתלהב לרגע ,תדע להקסים לרגע ,תדע ליצור יצירה רגעית מהממת, מקסימה, אך עם אי יכולת לסיימה ולהביאה לידי מימוש . הוא יגיע  לצירה שאין לו יכולת להכניסה לעולם להפיח בה חיים משלה.

כילד הוא הרגיש מוקדם מאד ילד לא גמור, כמעין ילד שלא הפך מפינוקיו לילד אמתי.

 כילד התחיל את חייו כמשהו מקסים אך כביכול נתקע באמצע התהליך.

ומה שקרה אתו עם אותו ילד או נער, יקרה בהמשך עם כל מה שייקח לידיו ויעשה . יש בתחילה התלהבות ,יש עניין ,בניה, כתיבה, יצירה, אך אין יכולת להביא לכלל סיום, הצורה הסופית המוגמרת היוצאת לעולם האמתי נעצרת ונתקעת בדרך לפני הגמר.

מה הפתרון, כיצד עוזרים לאדם בעלת אישיות כזו לבנות את עצמו להשקיע, להתמיד או לרצות להגיע להשלמת עצמי לסגירת הפרימות?

ראשית ,אדם עם אישיות שכזו חייב להכיר בבעייתו .הוא צריך להיות מודע לפרימות שלו לאי מימוש ,לאי יכולת להוציא לפועל תוך השקעה מיקוד והתמדה.

מאחורי התופעה כדאי שיהיה האדם מודע לכעס ולמרידה הדוגרת בתוכו . רצוי שיחשוב על המגבלות ועל החולשות שישנן בו ,על הדיאלוג הדמיוני שעדיין מנהל עם הדמויות שגידלוהו ועם החברה שגדל בתוכה.

כדאי שיבין הפרום  את המחאה של השוליות שהרגיש, את הקנאה שמקננת בתוכו ואת הניתוק שהתפתח אצלו כביכול מן ההישגיות, את ההכחשה של החולשות ואת הפחד מן ההתחייבות. הפחד מן הסגירה הסופית זו המחייבת והמורידה לקרקע, למציאות ,לאמת של מה אתה ומי אתה כשאתה מוגדר . הכול יעמוד אז במבחן המציאות וזה מה שמפחיד.

התהליך של התובנות הללו הולך בד בבד עם לקיחת האחריות של האדם על חייו, על הישגיו ומתפתח עם חיזוק האמון העצמי שעליו להגדיר, להתחייב, למצוא את הגבולות שלו את הצורה הסופית ובעיקר למצוא ולהציב את המטרות החשובות לו עצמו.

במקרים רבים האדם זקוק לחוויה מלווה, למישהו שיתמקד בו ,שיקשיב לו ,שיאמין בו ושיעזור לו לסיים לארוג את הקצה הלא פרום ולהיות עצמו בגודל הנכון של עצמו.