הרקולס הוא גדול הגיבורים, בנו של זאוס ועוזרו האנושי המרכזי במלחמה בענקים, הגיבור האנושי בן האלים העוזר לעלייתם לאולימפוס ולהפיכתו של אביו לאל מרכזי. כמו כל הגיבור לו שני אבות ושניהם חיוניים עבור גדילתו ,אחד אל, אב ארכיטיפי רוחני ומכוון מלמעלה ונותן קריאה למסע והשני, החשוב לא פחות, והוא האב האישי היומיומי המגדל ויוצר הקשר האנושי.
with translation to English
מסופר, כי עוד לפני שהפכו האלים לאלים, טרום התודעה האנושית, ידוע היה על פי האורקל, שלאלים לעתיד, בניהם של הטיטנים כרונוס וריאה, תהיה מלחמה קשה ביותר מול הענקים כדי להשיג את מקומם כאלים אולימפיים. האלים לבדם לא יצליחו להגיע למקומם המייעד ללא עזרת בן אנוש, גיבור מיוחד בעל תכונות גבוהות, חצי אל, שייתן למלחמה הזאת אקורד חדש ומיוחד, גם אנושי ועם זאת, גם מכיר בכוחם של האלים מקבל מהם, מתפעל מנוכחותם ועובד אותם.
המיתוס על הגיבור הרקולס (תפארתה של הרה) מלמד אותנו על הסימביוזה שבין האלים והאדם, על יחסי הגומלין שבין הכוחות האנושיים בעולם הממשי ובין הכוחות הניצחים שהם מעבר לאדם הגדול והאדם בכלל! הוא מצביע כמובן על גדולתם של האלים עבור האדם, אך מצביע לא פחות מכך על הזדקקותם של האלים לאדם במלוא תפארתו, למכלול תכונותיו שבעזרתן יוכל לרומם את האלים ולפארם. המיתוס גם מספר על האפשרות של האדם המיוחד-הגיבור, לחיזוקו של אל זה או אחר על חשבון אלים אחרים. כל הישג נכבד של האדם, מרים את קרנו של האל והופך את הנשגבות לנשגבות עוד יותר. אנו מדברים פה על כוחות לכאורה ארכיטיפיים, ייצוגי האלים. אך נזכור כי בסיפורי המיתולוגיה, כוחות הבריאה עצמם עדין הם בהתגבשות, הם האלים היוצרים עדין עוברים שינוי עם התפתחות האדם עצמו כגולת הכותרת של הבריאה! בחיבורו של הגיבור האנושי לכוחות שמעל ובניצול כל האנרגיה הארכיטיפית באופן הגבוה, המתגבר ביותר והאידאלי לאדם עצמו, מתקבלת תמונה פרדוקסלית שבה חלק מאנרגיה המתקבלת מן האל למעשה חוזרת גם אל האל (אל -תרתי משמע), כי הגיבור בעזרת אנרגיה זו, הוא זה המעצים גם את האל שאליו שייך! כל גיבור והאל האב שלו, כל גיבור והמשימה שלו, כל גיבור והכלים שלו, כל גיבור והחולשה שלו, העקב אכילס שלו וההיבריס שלו!
כל גיבור מכלל הגיבורים ואולי אפילו בתרבויות שונות, מייצג פאן אחר במלחמותיו של האדם להישגיו, התפתחותו, רוממותו וגיבוש יכולותיו. הגיבור מייצג למעשה שלושה ממדים: גם את עצמו כאדם, גם את בני עמו וגם בכלל את האדם והתפתחותו. כי בסיפורו מבטא גם את התפתחות האנושות כולה וכוחותיה השונים. פסיכולוגית, כל גיבור שנראה בהמשך, ייצג עבורנו אם כן, רכישות אנושיות שונות: אם את האגו האנושי הנולד או מתפתח, או איזה כלי נפשי נוסף הנבנה לשם התמודדות טובה יותר, אם איזה כוח חדש של עצמיות, או את האישיות המתעצבת, ואם זה בהמשך את התודעה והעצמי הגבוה, השלם המתחבר לחלקיו! הגיבור הוא כאדם הנעזר בכוחות ארכיטיפיים במסעו להתפתחות, במסע הלילה שלו, כפי שניתן לכנות זאת. זהו מסע החיים או חלקי מסע בתקופות חיים שונות. מסע של חיים ומסע של התפתחות נפשית. הסטורית ואישית!
הרקולס הוא הגיבור האופייני הראשון ,הילדותי ביותר , החזק ביותר פיסית , הקונקרטי ביותר ,זה הילד הצריך להשתלט על האימפולסים שלו, על הדחפים והיצרים , האדם שצריך לעבור חברות והיתרבת ,להיות אדם ולא חייה או בעל חיבור נכון בין הניגודים של חיה ואדם .הגיבור הוא דמות מיתית שהיא כאבן דרך בהתפתחות אדם ,שבמהלך ההיסטוריה שלו למד לבנות אני חזק עם גבולות ,עם יכולת שליטה, עם כשרון לקביעת מטרה, עם כושר התגברות על הכוחות החייתיים היצריים קודם כל .הוא למד ליצור קשר ,לאהוב ,לפתח את יכולת האיפוק, את היכולת לסדר ולרכוש את מידת הסבלנות, זאת כדי שיוכל להשתמש בצורה מושכלת בכל הכוח והעצמה שקיבל מהכוחות הארכיטיפיים. . הגיבור המתפתח הוא כבר לא עוד תמיד החייה, אלא גם הצייד המתחקה אחר הטבע. ובהמשך הוא גם האדם שמודע ומחובר לחלקיו השונים שעושים ממנו אדם: לחלקיו הנשיים והגבריים, לגבולות שלו ולחלקים הרעים, הצילים -המפלצתיים שיכולים להתקיף אותו בכל רגע. ולבסוף, לאחר שהוכיח אמנם את גבורותיו אך גם עשה את נזקיו, הוא צריך גם לדעת לשלם על מעשיו, להבין מהי לקיחת האחריות. הרקולס מעבר לכל הכוח שלו הוא גם צנוע והוא מוביל את עצמו בעולם בעזרת אלה העשויה מעץ בלבד! מסופר כי הוא אינו רוצה חרב, קשת או כל כלי נשק שהוא. אפילו את הקשת המפורסמת שלו יעביר ליוריסטיאוס מורו וזאת תעבור בירושה לאודיסאוס שישתמש בה לפי השמועה במבחן הקשת המפורסם באודיסיאה של הומרוס! רק אז משיג הגיבור את שמו המלא -תהילת הרה. ממצב של היותו התינוק הרדוף והנער המשוגע על ידי האם הרעה החורגת הרה, הוא מקבל עבודות, כמעין עונשים ואז עם עשייתם הוא מתחזק ומגיע עד לתהילת האם, ללא היבריס, ששאב את כוחו בעבר מתוך כוח פיסי.
אם נביט על הגיבור כמסמל התפתחות לאורך החיים ונחלק את הדרך כולה לשניים, נוכל לטעון שבחצי הראשון של החיים נדבר על משימות ׳אני׳ שונות מאשר בחצי השני. בעוד בחצי הראשון יש להגיע לנפרדות, לפיתוח של עצמאות ואפשרות של סובלימציה של יצרים, שליטה עצמית ודיפרנציאציה, התחלה של התבוננות עצמית, נראה כי בהמשך החיים בחציים השני, אחרי שהאני כבר חזק מספיק, יש להתגבר על המפלצות הפנימיות המטרידות ואורבות בכל פינה, ביצה או מוצא,בהמשך יש גם לדעת להתחבר לרכות, לרגשות, יש להכיר בפצע ובחלקים הרגישים הרכים יותר. ובהמשך להכיל את הניגודים השונים.
ונחזור לסיפור,
לבחירת אם אנושית שתהיה אם לבנו הגיבור הראשון של האל, זה שאמור לעזור לאב האל לקבל את מקומו, זאוס עושה סיור גדול בעולם של בני האדם. הוא מוצא את האישה המתאימה לו ביותר ליצירת הבן האנושי החשוב שלו ביותר. ושלא כמו אצל בנו פרסיאוס, שם הופיע זאוס בביאתו אל אימו דנאיי כייצוג אוורירי וסימבולי, כגשם של זהב-כמעט כמו יצירת ישו. כאן בסיפור יצירת הרקולס, זאוס מופיע מולה מחופש לאדם, הוא מופיע מחופש כבעלה האמיתי של בת האנוש אלקמנה ,שנתונה הייתה אותו זמן בצרות משפחתיות. כידוע, הגבורה גם בחיים בדרך כלל, מופיעה ונכנסת במקומות המצוקה הללו.
זאוס אמנם מופיע בלבוש אינושי כמו בעלה של אלקמנה ,אך מסתיר בפניה את תכונותיו וכוחותיו העל אנושיים. סיפורו של זאוס היוצר את הרקולס אינו מוסרי בעליל, כי כאשר בעלה של אלקמנה יוצא למלחמה, זיאוס מנצל את המצב ומופיע בדמותו. אביו האישי, הביולוגי והלא רוחני של הרקולס הוא אמפיטריון והוא בעל מעמד גבוה. אך כבר כבעלה לעתיד של אלקמנה ,הסתכסך עם משפחתה עקב תלונות על כך שגנב חלק מן הבקר של אביה (מעשה הדומה לסיפור יעקב) וישנן אם כן בעיות במשפחה, כמו בכל משפחה של גיבור. אמפיטריון האב יוצא למלחמה כדי לכפר על הסיכסוך עם אביה של אלקמנה. אלקמנה למעשה נשארה לבדה ומימוש הנישואים יתבצע רק לאחר שיחזור בעלה לעתיד מן המלחמה.
זאוס, שיודע מן הסתם על הסיפור של אישה שמחכה לבעלה לעתיד שיחזור מן המלחמה, ניצל את המצב, החזיר את כבוד אביה והצליח להשיגה כדי לעשות את בנו הרקולס על חשבון האב האישי אמפיטריון. מסופר, כי אותו יום פרק הזמן שבו שכב זאוס עם אלקמנה, הוארך היום פי שלש: לאורך של שלושה ימים ושלשה לילות. זאוס בעצמו וכבודו נתן פקודה להאריך את הלילה כפי שהיה עוד לפני סדריו של כרונוס, והרמס הבא לעזרתו, נתן פקודה להאט את הירח לטשטש את האנשים, כדי שהפעולות הגדולות והעל טבעיות הללו כמו בריאת הגיבור הראשון, תהיינה בעלות עצמה מיתית! עצמה בלתי יאומנת !
כשהגיע אמפיטריון עצמו, הוא התכחש לתיאורה של אלקמנה שכבר היה כאן! היא, בשל תחושת רמייה, לא קיבלה את פניו יפה והוא עצמו אחרי לילה אחד היה חסר אונים והלך להתייעץ עם טרזיאס הנביא. הנביא ככל הנראה ידע שמשהו מיוחד קורה כאן ויעץ לו לא לשכב איתה בכוח, אלא עד שתיענה. וכנראה זה אכן קרה, כי בסופו של סיפור נולדו שני תינוקות תיאומים אחד גיבור ומיוחד בנו של האל זאוס ושני תינוק רגיל מאב אנושי- אמפיטריון.
והנה, כמו באגדות, עוד לפני תום תשעת החודשים, זאוס כבר מתפאר על בנו העתידי. הוא מכריז על הבן שייתן לו עצמו לזאוס את שמו האמיתי בין בני האדם בעולם. והרה אשתו, כאלה השומרת על מוסד הנישואים ועל מעמד האלים, אורבת לתינוק האנושי, צאצא של בעלה, כדי לחסלו. היא מתחילה לרדוף את התינוק העתידי ומצווה ואומרת שכל תינוק ממשפחת הרקולס שיוולד היא תכחד אותו. הרה בכבודה ובעצמה יורדת לארץ ומנסה למנוע את הלידה של התינוק המיוחד הזה. לאור רדיפתה של האם ומלחמתה באביו האלוהי, לגיבור הזה בוודאי יהיה קומפלקס אם רציני שעימו יהיה חייב להתמודד. היא נוקטת בכל האמצעים לעצור את לידת הגיבור המסוכנת. ואולי זו גם מלחמה של האם כנגד השושלת הפטריארכלית שמתחילה לשנות סידרי עולם מטריארכליים! הרה אינה רוצה שינוי בסדרי עולם!
יש אומרים שהיו בזמנו טכסים לעצור לידה, לשבש לידה וליצור פגמים בולד. ולכך הרה שואפת! היא מגייסת את היסטוריס בת טרזיאס,את גלנטיס המיילדת של אלקמנה ואפילו הופכת אותה לסמור, בע״ח שנקבותיו הולכות ומתרוצצות שוב ושוב עם עולליהן בין שיניהן. אך דבר לא עוזר, יום ההולדת של הרקולס נזכר כיום תחילת האביב ה21 במרץ, מעניין כי זהו היום של התחלת האביב על פי הזודיאק, זמן הנקרא אסטרונומית ה-Equinox . והנה נולדו תיאומים: הגיבור והאנטי גיבור. האנושי והאנושי פלוס. דמויות המופיעות גם באגדות. כמו תמינו ופפגניוס גיבורי חליל הקסם-הנסיך העובר תהליך והאדם הפשוט שרוצה רק את החיים. שמותיהם של התיאומים התקבלו, הרקולס ואיפיקלס .הרה משתוללת מזעם כאשר הגיבור האנושי בן בעלה נולד. אתנה משטה בהרה, וכמו אלה שנולדה מראש אביה זאוס ותמיד תהיה בעדו, מביאה לכך שהתינוק הקטן יהיה מוטל בוכה בשדה והרה ברחמיה תיקח אותו להנקה בלי לדעת שזהו הרקולס. בכך שהניקה אותו הוסיפה לו הרה בלי דעת מניצוץ האלוהות, אך גם בה בעת חטפה נשיכה רצינית בשד שלה עד כדי כך, שמספרים שהחלב שהותז לשמים, יצר את שביל החלב. על פי הסיפור, בסופו של דבר השלימה הרה עם לידת הבן, אבל בתנאי שבהמשך חייו יעשה את שנים עשר העבודות המפורסמות כדי לשפר את עצמו וללמוד את גבולותיו. הרי האלים אינם רוצים שבני האדם יעלו עליהם. מוטיב המזכיר את סיפור בראשית ואת ענשם של בני האדם שאכלו מעץ הדעת לעבוד בזעת אפיהם. כל ההסכמה כביכול קורית, למרות שהרה ממשיכה לשגע את הרקולס עוד ועוד! אפילו בהיותו תינוק עדיין בלול, שלחה נחש ענק אל שני התיאומים והרקולס התינוק תפס את הנחש וחנק אותו!
כן בהמשך היא מאתגרת אותו ומכבידה עליו. היא עושה זאת תוך כך שגורמת לו להתקפי זעם ,התפרצויות,חוסר שליטה ושיגעון. סידרת התנהגויות ורגשות שניתן לכנותם פסיכולוגית קומפלקס אם שלילי! והרי על מי נשליך את כל בעיות התינוק ושיגעונותיו אם לא על האם הגדולה הרעה?
אחרי השתגעויות שונות בהן הרקולס מכה, הורג ומתפרץ ללא רסן, הוא צריך לעמוד בעונש של שנים-עשר עבודות שונות, אותן מקבל מדמות ששמה יוריסתיאוס .במקרה זה גם הכפיפות של הרקולס לאדם נחות ממעמדו הוא חלק ממגמת העונש. עליו לציית ולעבוד את עבודותיו השונות שכל אחת מהן תהיה בעלת משמעות מיוחדת עבור התפתחות האני והפיכתו לגיבור אמיתי.
חלק מן העבודות יעסקו בהתגברות על בעלי חיים אימתניים ואילופם תוך השארתם בחיים, כמו: המלחמה בשור השייך לפוסידון המאבק בחזיר הבר המסוכן וצייד האיילה הקירנית השייכת לארטמיס ,משימה שלוקחת לו שנה לבצע. חלק מן המשימות הן התגברות על מפלצות אותן יש להרוג ולקחת את ארסם ורעלם או פרוותם: ההידרה, האריה הנמאי, הצפרים עם כנפי המתכת המתקיפות והורגות עם כנפיהן. חלק אילו משימות אינטגרטיביות יותר כמו להשיג את התפוח מגן האספרידות..השגת החגורה של אפרודיטה הנמצאת אצל מלכת האמזונות, איסוף והעברת עדר הסוסים של גיריון בשלימותו וניקוי האורוות המפורסם. ויש גם משימה של התמודדות והתגברות על פחד המוות, השתלטות על הכלב קרברוס שומר השאול. יש לתפסו, לאחוז בו, להעלותו מן השאול ולהחזירו חזרה למקומו!
כמו גיבורי שמש רבים העבודה הראשונה הינה התגברות על האריה, בעל החיים המסמל את מלך החיות. בהשתלטות על האריה והכנעתו הגיבור תופש שליטה על הצד הייצרי המרכזי של האני: השאיפה לדומיננטיות, להתרכזות בעצמו ולטירניות על האחרים – העמדה הנרקיסיסטית של האני. זוהי עמדה טבעית וחשובה בתחילת הדרך, אך היא גם סכנה שיכולה להיות בכל צעד ושעל של הגדילה. כאריה פראי תכונה או קומפלקס זה יכולים להתקיף את האני מחדש ולגרום לו להשאר תקוע רק עם עצמו! ההשתלטות על האריה מסמלת עם כך את ההתגברות היצרית ואת האינטגרציה של כוח האריה לרשות האני.
הרקולס מתגבר על האריה ואת עורו והדרת רעמת ראשו של האריה המפלצתי עוטה על עצמו כפרסונה! הוא מראה לכל העולם שהתגבר על זה האריה ובכך מופיע בעצמו כאריה: כחזק, מרשים, ועשה משהו גדול…. יש סכנה מסויימת במהלך ההתפתחות שאם האני לא יקבל מספיק הערצה, האדרה, או לא ישיג מספיק בשלב קריטי בחיי הילד, צורך זה לא יסופק ועלול להעסיק את האדם במשך כל חייו. הפרסונה יכולה אז להיות הדבר החשוב לו ביותר והמהות הופכת לדבר שולי. תסביך עם הפרסונה יעשה את האדם תלוי בהערצתם ומבטם של האחרים ויכול הוא להיות מנותק מכל עצמה פנימית אמיתית.
מבין המשימות שעל הרקולס לבצע אתמקד בכמה בלבד ואבחר באחת מכל קבוצת מטלות שתייצג עבורנו פונקציות אני מסוימות.
מבין משימות ההתגברות על המפלצות כדאי לציין את הורדת ראש ההידרה(מים) -מפלצת מים החייה בביצה טובענית ומסריחה שלה תשעה ראשים מרססי רעל חריף, מתוכם שמונה ראשים בלתי פגיעים ולהיפך כל ניסיון לפגוע באחד מן השמונה יביא להכפלתו ושניים חדשים יצמחו מיד! הגיבור צריך לזהות את הראש הפגיע, את הראש האמיתי, שאם יכה בו יחסל את המפלצת. סיפור זה על הראש האמיתי, למעשה בן מוות, אולי אנושי, אשר יכול למות, הוא מעניין ביותר כי הגיבור חייב ללמוד להבחין במה כדאי להילחם ובמה לא! סיפור דומה ראינו אצל פריסיאוס שחייב להבחין בראשה של מדוזה מבין ראשי אחיותיה הגורגונות הנצחיות לפני שמוריד את ראשה. הרקולס מזהה את הראש הנכון רק לאחר שמתכופף, מחכה, מבחין ואז מכה! הוא מוכיח סבלנות, אבחנה, יכולת התכופפות ועמידה בתנאים קשים ומאיימים! מבחינת תפקוד האני ניתן לתרגם זאת כיצד לא ליפול בלוע של הרוע כאשר אתה נלחם ברוע! כיצד לדעת להביט בסבלנות ובמחשבה ללא התלהמות זעם ושנאה. אין שום טעם להכות סתם ובכוח ללא מחשבה והבחנה. במובן הפסיכולוגי לעיתים שאנשים נלחם ברוע אפילו אם זה למען הצדק הם לעיתים רק מגבירים אותו והם עצמך בסכנה של נפילה יותר ויותר עמוק ברוע. : ריגשי נקמה, זעם, שנאה, ושימוש באלימות ללא אבחנה עלולים לגרום למצב כזה.
מבין משימות הרכישה של תכונות עבור העצמי אקח לדוגמה את צייד האיילה הקירנית : במשימה זו על הרקולס לעקב כשנה אחרי תנועותיה והתנהלות של האיילה המיוחדת הזו, כי הוא חייב לצוד אותה ללא פגע, לירות חץ באיזור מאד מאד מיוחד של פרסתה, ששם היא לא תיפגע כלל. המעקב במשך שנה והבנת תנועותיה של האיילה הוא חיוני ביותר עבור הצייד. תכונות של סבלנות, אבחנה, איפוק, חיבור לגוף, לטבע ושמירה עליו למרות הציד!
מעניינת ביותר המשימה שבה הרקולס חייב להיכנס לגן התפוחים של הרה אימו הרודפנית אותו גן שקיבלה לחתונתה ולהוציא משם תפוח מיוחד. הגן נשמר מכל משמר על ידי דרקון בשם לידון, בעלת מאה עיניים אשר אותו קשה לעקוף! במשימה זו עוזר לו אטלס היודע את סוד הגן הנעלם ובה בעת הרקולס לומד להשתמש בטריק שבעזרתו משטה באטלס העוזר לו . ״החזק בבקשה עבורי את העולם״ אומר לו אטלס שמנסה להיפטר מתפקידו ״ ואביא לך את התפוח״ … הרקולס מחזיק את העולם לרגע ואז כטריקסטר מבקש לרגע לנגב את זיעתו ואז הוא בורח לאטלס עם התפוח בידו. הגיבור רוכש כאן גם משהו מן הטריקסטר שהיוונים וכנראה המזרח תיכונים כולם, ראו בו מעלה גדולה! הוא נכנס לגן, בכל המובן הסימלי, והביא את התפוח המסמל את הזיווג של זאוס והרה, החיבור של האב והאם, הגברי והנשי, חתונת הניגודים, השג נכבד על ידי הגיבור שהתחיל את דרכו עם כוח בלבד.
והמשימה המעניינת ביותר של הרקולס הינה הירידה לשאול וההשתלטות על כלב הגבולות קרברוס המפחיד. במשימה מורכבת זו הגיבור מוכיח התפתחות וגדילה. על מנת לבצעה עליו לעבור טכסים שונים שרק נשים מותרות בהן , מסתורי האיליאוזיס ! הוא חייב לטהר עצמו מכל הריגותיו כדי לרדת לעולם אפל ונסתר, עולם של רוחות, עולם שבו כוחו הרגיל הכוח הגשמי אינו עוזר לו. הוא חייב להיות אמיץ, סקרן, לעמוד מול רוחות רפאים מפחידות כמו למשל רוחה של המדוזה בשאול! הוא חייב ללמוד על עולם אחר מן העולם הגשמי. וכמו שנראה בירידות גיבורים אחרים לעולם השאול עליו להתמודד עם עולם נוסף של רוח ולא חומר מבלי פחד ממנו וכך חייו יקבלו ממד חדש. התגברת על שני העולמות נאמר להרקולס על יוריסטיאוס בסיום משימתו! על מנת לחיות ללא חרדה תמידית מן המוות יש לדעת את הגבול בין חיים ובין מוות. לעמוד מול המוות ולהכיר בקיומו. האגו יוצא מאומניפוטנטיות של כל יכול, של נצחיות ומכיר בסופו ובסוף היקרים לו. משימה זו של הרקולס המסמל גם את האגו המתפתח, האגו הצעיר, מתאימה ביותר לפירוש בהתייחסותנו לאגו של המתבגר הצעיר. המתבגר המחפש את גבולות היכולת, את מגבלות האומניפוטנטיות שלו . מעבר הגבול משמש לו על מנת לדעת את הגבול, ההסתכנות האופיינית והטרגדיות, כאשר מעבר הגבול היה טרגי וגרם למוות של הצעיר. אין ספק כי האני הצעיר שאינו יודע גבולות אינו מבין את מגבלותיו, אינו מפריד בין מוות וחיים ואינו מבין עד כמה החיים הם שבירים! לעומתו המתבגר הפוחד מן המוות זה המוצף בחרדה ייצמד אל הבטוח ויכול לסבול מבעיה הפוכה, של פחד מן החיים והסתגרות מפניהם.
משימת ההשתלטות הכלב קרברוס מסמנת לנו כי השמירה על גבולות הינו אינסטינט חייתי שקיים בנפש האדם כנתון שיש להקשיב אליו ועם זאת חייב לעבור אילוף, השתלטות והשגת מודעות -העברה לאור היום. מסופר שכאשר הרקולס נושא את הכלב המשתולל הוא מרייר ורוקו העצום מביא לגידולםשל צמחי מרפא רעליים. היפריקום למשל … צמחים שיכולים להרעיל או לרפא לפי המינון מתאים.
אינגרציה של פונקציה זו הנפש האדם מתרחשת אחרי שהאדם עבר חוויות קשות ומפחידות ואולי היה זה עבורו ביקור מתגמל בשאול!
בחלקים שונים בסיפורו של הרקולס אנו רואים גם את הצורך של הגיבור להתלכלך, הצורך לצאת מעמדה נקייה ומתנשאת. משימת ניקוי האורוות היא משימה שמדגימה זאת יפה. הרקולס נאלץ לנקות אורוותיו של אדם מצליח במיוחד, עשיר בעל עדרי צאן בקר וסוסים. אדם אשר למרות ואולי בגלל הצלחותיו ועושרו, מזניח את ניקוי הפסולת את הוצאת הזבל, אינו מטפל בלכלוך! הרקולס אמור לנקות את האורוות לעמוד בהשפלה וביכולתו לוותר על כבודו אך גם לדעת לגעת בליכלוך של החיים. . במשימה זאת הרקולס מתחכם, הוא משתמש בכוחו להטות כוונם של שני נהרות גדולים ששוטפים את האורוות. מסופר כי על כן משימה זו אינה נחשבת להצלחה. הגיבור התחכם וניסה להצליח בדרך הקלה! אנו מכירים כמובן את האגו המתחכם, המערים וגם לכך יש גבולות.
עם סיום משימותיו של הרקולס הגיבור הוא הופך לגיבור המיוחד שלאחר מותו יעלה לאולימפוס כמו מספר בני אנוש דמויות שקיבלו תגמול שכזה. הרעיון של העליה לאולימפוס מבטא את הנצחיות של הישג האדם והפיכתו לדימוי ארכיטיפי. גם פסיכה בסיום מסעה הפכה לדמות אולימפית ואפילו מדיאה המכשפה הניצחית הפכה לחלק מהפנתיאון האולימפי.
אין ספק שהרקולס הגיבור עבר מסע ארות ומפרך וחייו ומשימותיו מסמלים נכסי צאן ברזל של היגשי האדם לצד הסבל השיגעון, הברוטליות, החייתיות האנושית והפצע אותו יש לשאת.
Hercules the Hero-English translation
Hercules – the hero and protagonist as representing the development of the ego self, the human spirit' and the divine spark in the mind
Posted on August 2, 2016, by Avi Baumann
Hercules is the greatest of heroes, the son of Zeus and his main human assistant in the war against the giants, the human hero son of the gods who helps their ascension to Olympus and the transformation of his father into a central god. Like any hero, he has two fathers, and both are essential for his growth, one to God, a spiritual archetypal father directed from above that gives a call to the journey and the other, which is equally important, and is the daily personal father who raises and creates the human connection and help the son to transform the Archetypal father into a human one.
It is said that even before the gods became gods, pre-human consciousness, it was known according to the oracle, that the gods of the future, the sons of the Titans Chronos and Rhea, would have an extremely difficult war against the giants to achieve their place as Olympian gods. The gods alone will not be able to reach their designated place without the help of a human being, a special hero with high qualities, a half-god, who will give this war a new and special chord, both human and yet, recognizing the power of the gods receiving from them, admiring their presence and worshiping them.
The myth about the hero Hercules (the glory of Hera) teaches us about the symbiosis between gods and man, the interrelationship between human forces in the real world and the eternal forces(archetypal) that are beyond the great man and man in general! It indicates, of course, the greatness of the gods for man, but no less indicates the need of the gods for man in all his glory, for the totality of his qualities with which he can exalt and glorify the gods. The myth also tells about the possibility of the special-hero person strengthening one god or another at the expense of other gods. We are talking here about seemingly archetypal forces, representations of the gods. But we will remember that in the stories of mythology, the forces of creation themselves are still in crystallization, they are the creative gods who are still undergoing a change with the development of man himself as the crowning glory of creation! In the connection of the human hero to the forces above and in the utilization of all the archetypal energy in the highest, most powerful and ideal way for man himself, a paradoxical picture is obtained in which part of the energy received from God returns to God as well (literally and figuratively), because the hero with this energy is the one who also empowers the God to whom he belongs! Every hero and his father God, every hero and his mission, every hero and his tools, each hero and his weakness, his Achilles heel, and his hubris!
Each hero of all the heroes and perhaps even in different cultures represents a different plan in man's wars for his achievements, development, exaltation and consolidation of his abilities. The protagonist represents three dimensions: both himself as a person, his people and in general man and his development. Psychologically, each hero that we will see later, represented for us, therefore, different human acquisitions: whether the human ego that is born or developing, or some additional mental tool that is built for better coping, whether some new power of selfhood, or the personality that is being shaped, and if it is later the consciousness and the higher self, the whole that connects to its parts! The protagonist is like a person who is helped by archetypal forces in his journey to development, in his night journey, as it can be called. It is the journey of life or parts of a journey in different periods of life. Historical and personal!
Hercules is the first characteristic hero, the most childish, the strongest physically, the most concrete, it is the child who needs to master his impulses, impulses and instincts, the person who must go through socialization and reproduction, to be a person and not a beast or to have a correct connection between the contrasts of an animal and a person. With the ability to control, with a talent for setting a goal, with the ability to overcome the instinctive animal forces first, he learned to make contact, to love, to develop the ability to restraint, the ability to order and acquire the degree of patience, so that he could use in an informed way all the strength and empowerment he received from the forces
May these great and supernatural actions, like the creation of the first hero, have a mythical power! Unbelievable power!
When Amphiterion himself arrived, he denied the description of Alkamena who was already here! She, due to a sense of deceit, did not welcome him well and he himself after one night was helpless and went to consult with the prophet Teresias. The Prophet probably knew that something special was going on here and advised him not to sleep with her by force, but until she answered. And apparently this did happen, because at the end of the story two twin babies were born one hero and special son of the god Zeus and two ordinary babies from a human father – Amphitryon.
And here, as in fairy tales, even before the end of the nine months, Zeus already boasts about his future son. He proclaims the son who will give himself to Zeus his real name among the people of the world. And Hera his wife, a goddess who maintains the institution of marriage and the status of the gods, ambushes the human baby, a descendant of her husband, in order to eliminate him. She begins to persecute the future baby and commands and says that any baby from the Hercules family that is born she will extinct him. Hera in her dignity and herself goes down to the country and tries to prevent the birth of this special baby. In view of the persecution of the mother and her war against his divine father, this hero will surely have a serious mother complex with which he will have to deal. She is also against the development of man but for the Nature. She takes all measures to stop the dangerous birth of the hero. And perhaps it is also a war of the mother against the patriarchal dynasty that is beginning to change matriarchal world orders! Hera does not want a change in the world order!
Some say that there were rituals at the time to stop childbirth, disrupt childbirth and create defects in the newborn. And that's what Hera aspires to! She recruits
Historis, daughter of Terrezias, Galantis, Alkamena's midwife, and even turns her into a weasel, an animal whose females run around again and again with their newborns between their teeth. But nothing helps, the birthday of Hercules is remembered as the day of the beginning of spring, the 21st of March, it is interesting that it is the day of the beginning of spring according to the Zodiac, a time called the Astronomical Equinox. And here was born coordination: the hero and the anti-hero. The inrush and the human plus. characters that also appear in fairy tales. Like Tamino and Papagenius the heroes of the magic flute prince who goes through a process and the common man who only wants life. The names of the twins were received, Hercules and Ephicles. Athena fools Hera, and like those who were born from the head of her father Zeus and will always be for him, leads to the little baby lying crying in the field and pregnant in her womb taking him to breastfeed without knowing that it is Hercules. By breastfeeding him, she unwittingly added a pregnant woman to him from the spark of divinity, but at the same time, she got a serious bite on her breast to the point that it is said that the milk that was splashed into the sky created the Milky Way. According to the story, in the end, Hera completed the birth of a son, but on the condition that later in his life he would do the twelve famous works to improve himself and learn his limits. After all, the gods do not want people to surpass them. A motif reminiscent of the story of Genesis and the punishment of the people who ate from the tree of knowledge to work with the sweat of their noses. All the so-called agreement happens, even though Hera continues to drive Hercules crazy more and more! Even when he was still a baby in the coop, she sent a huge snake to both coordination's and the baby Hercules grabbed the snake and strangled it!
.