האחדות הפנימית של העצמי של הילד ויכולת ההכלה של הניגודים בתוכו מתהווה ונבנית בבית הגידול לצד הורים המסמלים עבור הילד את איחוד הניגודים: מהחוץ-ההורים והבית ,אל הפנים, נפש הילד -העצמי המכיל ניגודים .כאשר ההורים מסוכסכים ובעיקר כאשר נפרדים כמסוכסכים, נפשו של הילד עלולה להיפגע ביכולת עצמיותו לחוש אחדות פנימית וליצור אחדות זוגית חדשה.
יותר ויותר ילדים נחשפים לגירושין של הוריהם ופירוק המשפחה .ולמרות והדבר נעשה יותר נורמטיבי ,פחות פוגע ברמה של המקובלות החברתית ,רבים מאותם ילדים להורים מסוכסכים נותרים עם פצע ריגשי אשר ילווה אותם ויעיב על שלימותם ועל יכולתם ליצור זוגיות אבל יותר מכך יצור הפרעה ביכולתם להרגיש תחושת זוגיות פנימית ,אשר מאפשרת חיבור פנימי ושלימות של הניגודים בתוכם. גם שנים אחרי שנפרדו מהוריהם.
החוויות הבינאישיות המשפיעות ביותר על תרגום התחושה האחדותית לדימויים והוויה אישית, מושפעים מהאחדות אותה חווינו בילדותינו עם דמויות ההורים אב ואם או כל הורים המייצגים כמעין ניגודים גם כלפינו כמובן אך גם ובעיקר ביניהן . תחושות ניגודיות של אבא אימא, גברי נשי ,חוץ פנים ,חזק חלש ,טוב רע ועוד מתעצבות חווייתית על פי הקשר עם ההורים והקשר שלהם בינם לבין עצמם.
הזוגיות הפנימית שלנו כבני אדם ,היכולת לאחד ניגודים בתוכנו ולהרגיש אחדות פנימית נמצאת בפוטנציאל אך מתחילה כמו כל הפנמה מתהווה מהשפעה הבאה מבחוץ ,ממה שאנו חווים בסביבה המגדלת שלנו. התבנית הפנימית הארכיטיפית של אחדות הניגודים גם אם נמצאת כתשתית בנפש אך חייבת לעבור חוויות רגשיות ובינאישיות עם הורים מגדלים על מנת לקבל צורה של חוויה אישית מעצבת ,כיצד תורגש האחדות הפנימית שלנו כמרכיב של העצמי .זאת ועוד ,ובהמשך החיים כיצד חוויה זו תשפיע גם על הפנים המתהווה ומתגלה וגם על מה שניצור כזוגיות ואחדות במציאות חיינו וביחס לאחרים
כדי שהפנמת הזוגיות הפנימית תהיה טובה ולא מסוכסכת כלומר ניגודיות שבדרך כלל נמצאת באחדות גם אם לעיתים בקונפליקט ,רצוי בין השאר שהדמויות המגדלות האוהבות והנותנות השראה תהיינה כמה שיותר יציבות וקבועות מעבר לחיכוכים, כמה שיותר מבינות וקשורות ,אך גם מסתדרות בינן לבין עצמן.
אבא ואימא או זוג הורים מסוכסכים שלא יודעים לריב ולהתפייס, אבא ואימא שמתאכזרים אחד אל השני, שמנוכרים זה לזו, אבא ואימא שאינם מכבדים ורעים אחד אל השני גם אם יהיו טובים אל הילד: משקיעים, אוהבים ונותנים ,לא יספקו את הדוגמא המתאימה לאחדות והתייחסות שהילד יחווה כאחדותית . הילד יוכל להבין ,לקבל ולנסות לסלוח ואולי לרצות אותם, אך האחדות הפנימית שלו נפגעת ויוצרת פצע שיש לרפא ולאחות מחדש.
ברור כי ככל שהורים הנפרדים הגיעו להשלמה, קבלה ולא נכנסו למאבקים, לא יצרו קואליציות, לא נכנסו לתחרות או לפגיעות הדדיות, הילד פחות ייפגע בתחושת האחדות הפנימית שלו.
הפגיעה עלולה להיווצר לא רק מחוסר יכולתם לאהב אחד את השני אלא מחוסר יכולתם להגיע לאיזו שהיא אחדות .המצוקה תהיה מאוזלת ידם לתת לו הרגשה שהוא עצמו חשוב מספיק, מול היכולת שלהם להיות אחד עם השני. הוא יפגע ובתוכו תיווצר הפרדה גדולה יותר של הניגודים. הפרדה פנימית שיכולה לתת לו תחושה עמוקה של פגימות. הפרדה שעלולה לתת לו הרגשה שהוא מפוצל
ברור כי כל גירושין הם סיפור בפני עצמו וכל אב ואם יש להם את הדרך שלהם לפצות , לאזן ולהסביר וכו' אך כדאי להבין ,לקבל ולא להכחיש שהפגיעה בילד לגרושים שהם מסוכסכים או מסוכסכים ללא גרושים קיימת. כדאי להבין כי חלק חשוב מגידול ילד עם תחושת ביטחון הבא מאותה אחדות פנימית, זוהי הזוגיות של שני אנשים אשר דרכה הילד/ ילדה מקבלים את המושג ,את החוויה האנושית של מהי זוגיות פנימית וחיצונית. וכדאי להבין ולא להכחיש כי לגירושין ולנפרדות יש מחיר שאפשר להקטינו ע"י מודעות והבנה :הכרה שהחוץ -חוויית הילד את זוגיות הוריו משפיעה על הפנים האחדות הפנימית שלו והשלום בתוך עצמו והכרה בכך כי ההשלכה של פנימיותו בהמשך עלולה להשפיע על הבחירות שלו בחוץ .
ומדוע חשוב לדעת זאת ולהבין זאת גם עבור ההורים הנפרדים וגם עבור הילד בהמשך.?
עבור ההורים (גם מסוכסכים וגם גרושים מסוכסכים) חשוב ביותר שידעו שעם גירושם ובמיוחד אם הם מסוכסכים הם עלולים ללא כוונה לפגוע בדבר יקר ביותר עבור ילד שהם מגדלים ומכינים לחיים וזו היכולת שלו להרגיש אחדות פנימית ושלימות. כדאי לדעת שהאי שקט, האי שלימות ,אי היכולת שלו לאחד ניגודים עלולה להיות חלק מגורלו במיוחד אם הם לא יהיו מודעים לכך. ככל שיבינו זאת טוב יותר ,ככל שיכירו בפגיעה העתידית ,יוכלו דרך מודעותם לצאת מעצמם ולמזער את אותה פגיעה. המודעות תגרום להם לשים לב יותר ולפרק את זוגיותם באופן פחות טראומטי עבור הילד . הם אולי לא יוכלו למנוע פגיעה אבל יוכלו להקטין את הפצע.
במודעותם להשפעת הגירושין על הילד בנושא האשמה שיכול להרגיש יוכלו להוריד מהילד את אחריותו וחלקו בגירושין ,על כך כבר דובר רבות, אך במודעותם להשפעת היחסים הריבים והסכסוכים שלהם על תחושת האחדות הפנימית יוכלו גם למנוע פגיעה קשה.
ההורים המודעים להשפעה של צורת הזוגיות על נפש הילד יוכלו להקל ולמזער פגיעה אם ישכילו לתת לו את ההרגשה ואת החיזוק שבתחילת יחסיהם הייתה אהבה ,הייתה כוונה להתאחד ,היו רגשות שאבדו בדרך וכי התמונה שהוא רואה עכשיו הינה אחרי השבר…הייתה אחדות ונוצר שבר שלא אוחה.
עבור הילד חשוב ביותר שידע: ראשית, שהקלקול החיצוני שחווה מצד הזוגיות של ההורים השפיע מאד על חוסר האחדות הפנימית בתוכו -יכולתו להכיל ניגודים ,על השקט הנפשי, על הבטחון שלו, על תחושת פגימות ועל יכולתו העכשווית לאחד את הניגודים בתוכו למשל איחוד הוגן ושוויוני בין צד גברי ונשי. ושנית, כדאי שיבין כי החוויה הפנימית שנוצרה ונבנתה בתוכו, סכסוך של הניגודים ,גורמת לו מצוקה ומשפיעה על היכולת שלו לסמוך על קשר אחדותי אינטימי קרוב ומאמין שינסה ליצור.
עבור הילד חשוב להבין עם הזמן כשגדל ,שהתבנית של האחדות הפנימית אצלו עברה חבלה זוהי הבנה שתחליש מעט את ההשפעה שלה על יחסים לא בריאים שעלול להיכנס לתוכם. האחדות הפנימית יכולה לעבור סוג של איחוי במידה וישכיל לפתח קשרים בהם ייקח בחשבון את הפגיעה אך יתבונן ויבין את חוסר הבטחון שנושא עימו, את החשדנות וחוסר האמון. יהיה עליו לרפא את הפצע שנושא עימו ויוכל לעשות זאת בקשר מתאים שאינו חוזר בו על החוויות הטראומטיות שחווה.
ככלל אל לנו להכחיש ,כאשר האחדות הפנימית של הילד בהתהוות ואנחנו הורים מסוכסכים או בעיקר גרושים מסוכסכים אנו פוגעים בתחושת האחדות הפנימית של הילד . עלינו להבין את המציאות הפנימית המקבילה לזו החיצונית, לא להתגונן מולה ולחשוב שביחס האישי לילד ללא קשר לבן או בת הזוג אנו מונעים פגיעה! אלא לעזור לילד לעבור את המשבר כמה שיותר יחד בפתיחות ובהבנה . לנסות כמה שיותר לשמור על האחדות החיצונית ולנסות להתעלות על הפיצול בזוגיות. לזכור ולהזכיר כי הילד היה עד לשבר, לחיבור שנכשל אך הילד בעצמו אינו הכישלון ואסור שהוא עצמו יהיה מפוצל . הילד נוצר בתוך חיבור שכשל ואולי יש לשמר לו את ההרגשה שהוא עצמו דווקא מכיל את החיבור שהיה ולא את הסכסוך שנוצר.
לילד במצבים אלו מאד יעזור לדעת עד כמה שניתן שהוא פרי החיבור ,פרי האהבה ,הכוונה הטובה שהייתה. שהוא מכיל בתוכו את היכולת לאחדות למרות הפירוק שמתחולל סביבו. הפירוק, הסכסוך והניכור בין ההורים הוא כמעין "פרי באושים" של הסכסוך שלהם אך הוא עצמו היה פרי של אהבה שללא קשר ישיר אליו התקלקלה.
כמובן שלהורים מסוכסכים שלעיתים בעצמם גדלו במקום מסוכסך יהיה קשה לצאת מעצמם ולהיות מודעים עד כמה מול הילד עליהם להבליט את החיבור שהיה או קיים , אך אולי יוכלו להביט בילד ולראות דווקא את החיבור, את הדמות שמאחדת את הניגודים שביניהם.
על ההורה המסוכסך שעושה לעיתים דמוניזציה מההורה השני ולעיתים גם משליך על הילד את הפרטנר השנוא להבין ,טובת הילד הינה לנסות עד כמה שניתן לראות בילד את האחדות הטובה ביותר שהייתה ביניהם.
ולגבי הילד שחווה פגיעה של סכסוך או פירוד מסוכסך של הורים, עליו לנסות לטפל בעצמו ולאחות את פצע, הפגיעה באחדות . והטיפול כולל ,ראשית, הבנה של הפגיעה שהינה חלק מגורלו .הבנה וקבלה שיכולה להביא לרצון לרפא . שנית ,עליו להביא לספרציה -הפרדה נפשית מסוימת בין ההורים ובינו (אין הכוונה לניתוק אלא נפרדות ) . לנסות לראות את הזוגיות בין ההורים ללא הזדהות עם צד זה או אחר…כמו כן עליו להבין את ההשלכה שעלולה להיווצר על קשריו העתידיים ועל הנטייה האנושית להשליך את הפיצול הפנימי על הקשרים שינסה ליצור בעתיד.
מאמר חשוב מאוד שמחבר לשפיות,
במיוחד באותם מקומות הרסניים של קונפליקט
ופיצול חסר מעצורים..