סינכרוניסיטי- על הקשר הנסתר שבין רוח לחומר : קשר א-סיבתי של משמעות כמחבר בין אירועים מנטליים ומצבים ממשיים בטיפול ובחיים בכלל .״מה שאין ברצוננו לדעת על עצמינו והגיע זמנו להיגלות יבוא אלינו מבחוץ כגורל״ הוא משפט מפורסם של יונג. המשפט נותן מקום לקשר מיוחד בין החוץ והפנים בין החומרי והמנטלי ומייחד את משמעות האירועים ואת הממד
הנאמנות ,חמישים גוונים לה וניגודים רבים
הנאמנות, חמישים גוונים לה וניגודים רבים ,היא מילה חיובית ושלל תכונות יפות עומדות מאחוריה. אך היא מורכבת ומלאת ניגודים וקונוטציות למיניהן . הנאמנות מייצגת סידרת תכונות שונות ומשונות שאפשר להשתמש בהן בכוונים שונים חיוביים ושליליים : כערך נעלה מצד אחד, כחולשה במצבים אחרים וכניתנת למניפולציות שונות בהקשרים פוליטיים ואחרים . הדרישה לנאמנות מן האחר או
אודיסאה -חזרה הביתה ,מפגש מחודש עם האשה ועימות עם ההזנחה
אודיסאה החזרה הביתה הוא מפגש מחודש עם האישה ,עימות עם ההזנחה ורכישה מחודשת של האמון-ידידות אודיסיאה שיר 17 •לבוא הביתה כזקן קבצן בענווה בצניעות ובחוכמה •אודיסאוס מגיע העירה כקבצן וממשיך לבדוק את הבית •בשיר זה טלמכוס שב לארמון ופוגש את אמו. אודיסאוס מובל לארמון. רועה העיזים הרע מלנתיוס. •הכלב ארגוס מזהה את אדונו ומת. אודיסאוס
הזדקנות וזקנה דימוי ומציאות- ההתמודדות וההתפתחות הנפשית בחלק האחרון של החיים
בלב ליבן של הבעיות בגיל המבוגר קיים קושי בהסתגלות לשינויים ולאתגרים הגדולים העומדים בסף הזקנה. בניגוד לגדילה לבנייה ולצורך בהתחזקות ולהגדרה עצמית של החצי הראשון של חיינו אילו שינויים חיצוניים ופנימיים קשים המלווים בעיקר בירידות ,באובדניים ובהיחלשות הגוף . סידרה של משימות שונות בגיל המבוגר המלוות תהליך של אינדיבידואציה, חשובות עבור ההסתגלות ומאפשרות את המשך
סיפור הנרטיב של עצמינו-אודיסיאוס מתחיל לספר -הקיקלופ,ההיבריס והיצריות(5)
סיפור הנרטיב של עצמינו :האם לספר את הנרטיב של עצמינו מתוך אגו ,מתוך התרברבות של גבורה, או האם לתת מקום לכל האספקטים ולהיות מרוכזים בהבנה אמיתי של עצמינו מתוך אמפטיה … שיר 9 –הקיקלופ בהמשך כפי שראינו, מספר אודיסאוס לפאייקים -השייטים ולמלכם את התלאות שעברו עליו מהתחלה מסוף המלחמה ועד היום. לפני שמתחיל לספר הוא
אודיסאוס חוזר הביתה-בבקתת הרועה ,המפגש עם הבן טלמכוס ותפקידה של אתנה עבור שניהם(8)
שיר 13 אודיסאוס חוזר הביתה, ההגעה הפיסית וההגעה הנפשית לבית החיצוני והפנימי הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר ליורדי הים-פאייקים היה כיצד הגיע לאי אוגיגיה המקום האחרון בו שהה ולמעשה התמכר אליו ואל קליפסו האישה –האלה הנצחית שגרה בו . הוא ניתקע שם לכמה שנים ממש לפני הגעתו לאי הפאייקים. בסיפורו מספר אודיסאוס כי לאחר שהתרומם בגבורה בזמן
ערבוב אב-עצמי ,אב- אלוהים
ערבוב אב-עצמי אב-אלוהים ברמה התרבותית קולקטיבית, עד כמה הוא קיים גם ברמה אישית דבר שנוכל לראות בבעיות שמגיעות לחדר הטיפול. ונראה גם עד כמה ניתן להסבירם באספקטים אישיים שנכשלו בהתפתחות. נעסוק בצורך בפרסונליזציה של ארכיטיפ האב עבור השחרור מטריטוריית האם. נבהיר ונבין את מקומו של העצמי הממגנט בשלבים הראשוניים של ההתפתחות ומול זה להכיר בכוחם
חרדה לגוף כמלכודת נפשית
גופינו הוא מקור מרכזי וראשוני לביטחון , ליציבות , לתחושת חוזק, להרגשה טובה, ליופי לאנרגיה ועוד ועוד . ועל כן דווקא בגלל מרכזיותו ביצירת הביטחון הכללי שלנו מאז היותנו ילדים ,הוא יכול להיות אובייקט לפחדים,להשלכה והתקה של תכנים ואיכויות נפשיים רבים כמו: דימוי עצמי גבוה או נמוך ,דימוי הגבריות או הנשיות ותחושת חושלה או לחילופין
שירים 13-14 (7) אודיסיאוס אחרי כל התלאות מגיע לאיתקה פסית ועם הזמן נפשית ,המפגש עם הרועה אומיוס
ההגעה הביתה אחרי תלאות וטראומות והמפגש עם מה שנטשת אינו כה פשוט.החוזרים התשושים זקוקים לאנשים,לזכרונות ולדמויות מעוררות אימון ואודיסיאוס בתחילה בעזרת אתנה כדמות פנימית נשית ואחר כך על ידי הרועה-רואה מתגלה אט אט ומוותר על סיפורים ו"תחמונים והתפתלויות " שכה מאפיינים אותו . הסיפור האחרון שאודיסאוס סיפר לפאייקים היה כיצד הגיע לאוגיגיה המקום האחרון בו
ניתוק ריגשי כמלכודת נפשית
כוחו של האדם והמיוחדות שלו כיצור גבוה יותר מבעלי החיים, מתבטא בין השאר ביכולתו להרגיש ,לחוות את החיים בקשת רחבה של רגשות ,להיות רגיש לעצמו ולאחרים ,לפתח את קשריו עם האחרים ,לשכלל את ערכיו ולעדן אותם בעזרת רגשותיו . הוא גם מסוגל לעבד מצבים קשים בעזרת רגשותיו ולהשתמש ברגש הזורם בנפשו כמים מחיים ומרפאים .