תהליך האינדבידואציה

" I translated my childhood forests into my new homeland's rocky soil and acacia trees."  German Israeli poet Yehuda Ami-Chai 1955 In my work as a therapist, I have noted that the archetype of the Stranger shows up among patients in two principal situations. Either during the first half of life, when the psyche’s synchronistic

המשיכו לקרוא

  פרשת כי תישא עוסקת בבניית הציר שבין העם ואלוהיו בין אלוהים ואדם, בקרע ובפיצול, בניסיונות האיחוד עד כריתת ברית שהיא איחוי וחיבור ביניהם. חיבור בין אלוהים ואדם ובציר האישי שלנו, של כל אחד בקשר שבין אגו האני כמרכז תודעה לעצמי הגבוהה והכולל-ציר אני עצמי. בקשר שבין הניצחי והבר-חלוף. יונג:  "כל דבר שיש לו עניין

המשיכו לקרוא

The arena of couplehood and marriage are extremely central to mental development in adult life. The development will also occur through the ability to reach a better and more complete unity within them, which may later allow separation-individuation and connection to the self of both members of the couple. Reaching the separated self will be

המשיכו לקרוא

When we deal with depression as a disease or a psychic state (It can be both), we talk about the loss of libido, libidinal decline, convergence, seclusion, detachment from life and the joy of life, from the feeling of life, from the warmth of life, and the sensing any pleasure – anhedonia. Utterly or inwardly,

המשיכו לקרוא

זירת הזוגיות והנישואין מרכזית ביותר להתפתחות הנפשית בחיים הבוגרים. ההתפתחות תתרחש גם דרך היכולת להגיע לאחדות טובה ושלימה יותר בתוכם, שעשויה בהמשך לאפשר נפרדות וחיבור אל העצמי של שני בני הזוג. ההגעה אל העצמי הניפרד תהיה אפשרית יותר בתוך זוגיות, גם דרך האחדות שבה, שבתחילתה רוויית השלכות וצרכים ראשוניים חסרים. ההתפתחות תמשיך דרך תהליך הנפרדות

המשיכו לקרוא

החלום בשפתך: "ליה (אהובתי, בת זוגי) ואני בורחים מגבר בחולצת טי שחורה שלו ראש סדן ברזל מסיבי. הוא רודף אחרינו לכל מקום שאנחנו בורחים. הוא חזק מכדי שאני אוכל להתמודד אתו ישירות. אנחנו מסתתרים בקומה ריקה לבנה בבניין נטוש שבו אין אף אחד. אנחנו מבינים שהוא מוצא אותנו לפי חוטי הטלפון, שבכל מקום שבו יש

המשיכו לקרוא

לשם ריפוי עצמי של טראומה האדם חייב למלא כמה תנאים: ראשית, שתהיה לו הכרה עצמית בפצע הנפשי שנושא, נחוץ לו מאד שיהיה החיבור הריגשי לחיים עצמם. חשוב שתהיה לו ידיעה וערנות לסכנה שעל אישיותו עלולה להשתלט דמות הקורבן או השורד התמידי, התוקפן, הלוחמן התמידי, או האדם המחפש פיצוי בכל במקום ,אלא שיזדהה עם האדם החי

המשיכו לקרוא

אפשר לראות במחזור השירים מסע החורף שהוא מסעו של שוברט, מעין יציאה למסע אינדיבידואציה – מסע של "להיות עצמי" בכלל ומסע אל נבכי הנִיגְרֶדוֹ, החלקים השחורים שבתוכנו. דרך מסעו של מילר-שוברט נכיר דימויים הקשורים בנטישה, בדיכאון, באבדן, בייאוש ובתעתועי ההכרה. המחזור הוא כמסע לילי: אפלה, קרח וקור שוררים בו, ומצוקות של בדידות ופירוד. הצליל  –

המשיכו לקרוא

לאחר הדולצ'ה ויטה איבד פליני עניין בחיקוי של החיים היומיומיים ופנה פנימה לביטוי עולמו הפנימי של הבמאי.הקולנוע של התבוננות עצמית אותו יצר, צפה למעשה את מה שיקרה  בעולם של האמנות בכלל.  השינוי אותו עבר פליני היה בחלקו תולדה של המפגש עם רעיונותיו של יונג על מבנה הנפש והלא מודע בפרט. הוא נפגש עם רעיונות אילו

המשיכו לקרוא

ה"קומפלקס התרבותי"[1]  של להיות ההורה האידיאלי, מכניס הורים צעירים ללחץ גדול ולא מאפשר להם לראות בתהליך הזה התפתחות הדדית שלם עם הילד.  בכדי לשחררם  מן השאיפה הבלתי מציאותית להיות לכאלה יש דרך לראות את תפקידם כמתפתח במהלך החיים.יהיה עליהם להבין ולקבל שגם לארכיטיפ ההורה יש צל-צד אפל. הצל של ההורות, צלה של האם וצלו של

המשיכו לקרוא