אגו מנופח כמלכודת נפשית

הכלי האנושי המופלא הזה הניקרא אגו, המרכזי ביותר בבניה העצמית, ברכישת מודעות ובתפקודו של האדם בעולם , הוא בעל יכולות המביאות לאדם השגים, התפתחות והתקדמות אך עלולות גם לגרום לו נזק הרס והתרחקות מעצמו. .

אחת מן התכונות העוזרות לאגו בהתפתחותו מצוקותיו והשרדותו הינה יכולתו לשאוב אנרגיה פנימית וכוח מתוך ריבדי הנפש והדמיון, להתחזק ולעבור טרנספורמציה אך במקרה הפחות רצוי אותה תכונה תגרום לו להתנפח ,לגדול ולהרגיש "כל יכולות" כפיצוי עצמי דבר העלול לגרום לו בעיות בהמשך.

זוהי למעשה נטיית התנפחות שטומנת בחובה בעיה בעלת גוון תסביכי[1] מסוגים שונים . בעיה התנפחות זו יכולה להיות מתמשכת, מושכת, ולעיתים להפוך לבעיה של התמכרות להתנפחות ותחושת כוח מדומה. תכונה זו יכולה לעבור להיות כהיבריס – תחושה של גדול/גדולה, חכם/חכמה, פיקח/פיקחת, יפה/יפה ועוד במידה מאד לא ריאלית ומטעה בגיל שאחרי ההתבגרות..

האגו האנושי הוא אבר נפשי מתפתח ,האני ,שאמור לעזור לאדם לבנות את אישיותו וזהותו ,לשלוט ביצריו ולתעל אותם נכון . האגו הוא הכלי שעמו יתפקד האדם ,הוא או היא, במציאות בחיים הממשיים בחברה ובעבודה ועימו ירחיב תודעתו .

זהו הכלי שיעזור לו לקחת תפקידים ,לגבש דמות -פרסונה, להשיג הישגים ,לעבוד, לפעול לאור מצפונו ,לממש את רצונותיו ולהוציאם מן הכוח אל הפועל .

אך הוא גם הכלי שהאדם מחשיב בצדק או לא ,ולעיתים בהגזמה כמייצג אותו עצמו את זהותו ,את גודלו את עוצמתו ואת כבודו לעיתים קרובות עד כדי סגידה .

חוזקו של הכלי ,של האגו במובנו החיובי של המילה , יווצר ויבנה גם מתכונותיו המולדות של האדם אך גם מחוויותיו וגם מאופן הגידול שלו : הקשרים הקרובים שיהיו לו עם האנשים המשמעותיים ,החיזוקים שקיבל  והדרישות שהוכתבו לו . הביטחון הרגשי והקיומי שקיבל וניבנה אצלו כבסיס ,האתגרים לעומת החיזוקים שהוצבו בפניו ,המודלים שעמם מזדהה ,הציפות המודעות ושאינן מודעות שהיו ממנו והדוגמאות שקיבל .

הליקויים באגו של האדם ייווצרו מכמה גורמים וביניהם גם בעיותיהם האישיות ותסביכיהם של ההורים שבצילם גדל.

ישפיעו לרעה על האגו ויפגעו בו גם טראומות נפשיות אם היו. יכולה להשפיע על חולשת האגו גם חשיפה יצרית מוקדמת ,לא מותאמת ופוגעת בילד . יכולה להזיק לבניית האגו גם הזנחה רגשית ולפגוע בביטחון הרגשי של האגו, וכך גם השפעת השפלה בילדות וכדומה.

הכלי הכול כך מרכזי הזה באישיותו של האדם האגו שעמו יתנהל  בחייו , אמור להתחזק עם ההתבגרות ולקבל עם הזמן תפקיד נוסף עבור האדם כמראה עצמית, שתעזור לו לאדם להתבונן על עצמו. האגו  יהפוך עם הזמן למרכז התודעה העצמית שלו .

ועם ההתפתחות בהמשך חייו אמור האגו ,שהופך גם כלי להתבוננות עצמית, לעזור לו לאדם להרחיב תודעתו ולהבין שהאגו שלו עצמו , עם כל מעלותיו אינו המרכז אלא מכאן והלאה הוא עם חשיבות היתר שלו מקבע אותו . הוא זה הגורם לו להמשיך לחפש מרכזיות ,בולטות ,נראות וכבוד כשלעצמו גם שזה כבר אינו מתאים .

על האדם  יהיה להכיר ולהשלים שהאגו שלו הינו כלי בלבד וכי נפשו, אישיותו עצמיותו  ומהותו, הרבה יותר רחבים ומורכבים. עליו יהיה להבין כי האגו צריך ואמור להיות כלי המחובר למהות, למכלול ולא ככוח כשלעצמו . עם הגיל המבוגר על האגו לרדת מעריצותו ממרכזיותו והובלתו ולמצוא את הקשר למכלול למהות ולמשמעות.

הכלי האנושי המופלא הזה שניקרא אגו עם כך ,  הכול כך מרכזי בבניה העצמית, הוא בעל יכולות בלתי רגילות לטוב ולרע.  וכאן נזכור דבר משמעותי שחשיבות מרבית ביותר בשנות התפתחותו של הילד עד גיל ההתבגרות , בשנים אלו בהם האישיות עדין חלשה ונבנית יסודותיה ,האגו פועל כמו ילד הקטן הרוצה ורוצה, המחפש מרכזיות ,נראות ,ביטוי עצמי בעצמי, לשלוט בסביבה לממש את דחפיו ורצונותיו באופן הכי מידי וילדותי. הוא מתקשה עדיין לקבל מרות, גבולות ,לשלוט בעצמו ,לדחות סיפוקים ,לעמוד בתחרות בקנאה, בהפסד בלחכות ,בלהיות סבלני בכל דבר.

אחד מן המופעים  של האגו ותכונותיו  בעת מצוקה בילדות ,בהיותו עדין חלש מול סביבתו וכלפי  עצמו, הינה נטייתו להתחבר לאנרגיה פנימית וכוח מתוך רבדי הנפש והדמיון. בגיל הילדות האגו בקלות מתנפח ,גדל ומרגיש "כל יכולות"  הוא למעשה ממפצה על החולשה והחוסר. אך התכונה המפצה והעוזרת הזו היא גם מתעתעת ומשלה אותו ולעיתים את סביבתו . האגו שמתנפח מעבר לעצמו ונותן לילד הרגשה של יכולת גבורה, השפעה, " אני ואפסי עוד" יכולה לעזור עד רמה מסוימת כמובן בעת מצוקה ,במצב פגיעה ,בתחושות השפלה ,תסכול גדול .

הנטייה של האגו להיכנס למצב של פיצוי עצמי ,על ידי אותה התחברות לכוח נפשי פנימי דימוני ששאול מתוך אנרגיה פנימית היא מגוונת . הנטייה יכולה להופיע באופנים שונים ומשונים על פי אופי הדמיון הנבחר של האני עם מה הוא מתחבר ומתאחד גיבור, קוסם, מלכה משיח ועוד… . זוהי למעשה נטיית התנפחות שטומנת בחובה בעיה בעלת גוון ארכיטיפי ותסביכי שונה ומשונה  . 

בהמשך החיים נטייה זו יכולה להתפתח לבעיה מתמשכת ומושכת. נטייה זו יכולה  להפוך לבעיה של התמכרות להתנפחות ולתחושה הכוח. תכונה זו יכולה להיות מאופיינת  כהיבריס בגיל שאחרי ההתבגרות..היבריס של כוח, של פיקחות,של חכמה, כסף, יופי, סלברטיות, תקשורת ,הצלחה ופרסום ועוד ועוד…

ניראה לעיתים את הגיבור וגיבור העל ,הקוסם הכול יכול, השד הנורא ,התחבולן ,היפהפייה בעלת ההשפעה, המכשפה, המשיח ועוד ועוד דימויים . הדימויים הללו הלקוחים כביכול מעולם מיתולוגי ודמיוני ,פועלים וסוחפים בשלל אנרגיה ומנפחים את האגו וגורמים לו להיות ללא שיפוט והתחשבות בביקורת של המציאות.

ומה שחשוב במיוחד להבין, שהאגו שהוא במקרה זה ככלי נטען ,שאכן יכול להיטען באנרגיה מנפחת שיוצרת באמת תחושת "כל יכולת", אומניפוטנטית ,גרנדיוזית ,תחושה פנימית עצומה שבאמת מטעינה את האדם באנרגיה ויוצרת תחושת כוח וכל יכולות.

היכולת של האגו הפגוע המושפל בעל הרצון והשאיפה בתוך המצוקה להיות במצב של ניפוח זמני עד קבוע ,אפילו בלי להיות במצב פסיכוטי ,הינה עצומה וחסרת מודעות לאדם עצמו.

 

מול הרגישות והפגיעות יש לו את כלי הפיצוי של הניפוח העצמי, להרגיש כל יכול, לדמיין את כוחו, הצלחתו, נקמתו ,קסמיו ועוד , להאמין ולחיות זאת.

 

הנזק שיכול להיווצר עלול להיות לעיתים חזק ובלתי הפיך לטפל בו.

האגו שהתנפח כבלון והתרגל לניפוחים מידי פעם עלול כל רגע להתפוצץ, לחשוף את הפער ,את הפגיעה, הרמייה או החולשה . הפיצוץ ילווה בחרדה דיכאון או התנהגות הישרדותית מכל סוג שהיא.(שקרים, מניפולציות בריחה ועוד)

ושוב, במצב הרגיל ,שבו האגו הילדותי והכל יכול גדל ללא פגיעות קשות במיוחד ,אנו נראה תמונה שבה ככל שהאגו מתחזק הוא נעשה מציאותי יותר, רגיש פחות, לפגיעה או השפלה ,תגובתי פחות ומצליח לעמוד ולהכיל עצמו במפחי נפש ,תסכולים, פגיעות, אובדן מקום, כשלון חוסר ניראות והפסדים למיניהם.

ככל שהאגו מבשיל ומתבגר, הוא ייטה פחות להתנפחות ויותר להתמודד טוב יותר עם תסכולים ,פגיעות ,השפלות צורך בפיצוי.

אחת מחולשות האגו המרכזיות אצל האדם המבוגר בהקשר זה ,וכאן המלכודת : שכאשר התרגל שוב ושוב להתנפח ולחיות עם הפיצוי הגרנדיוזי הגדול, השואב מתוך הדימיון והלא מודע שלו ורואה שזה עובד ,או במקרים שלא ״סרסו״ אותו באופן נכון המחנכים מכוח כל יכול זה, קיים הסיכוי הסביר שהוא ימשיך להשתמש בניפוח הזה במשך חייו.

סכנה נוספת אצל אותם אנשים טמונה במצבים בהם האדם שסורס מדי כילד ואז ייתנפח מחדש כאשר יקבל הזדמנות לכוח או בולטות ,בגלל תפקיד ,משרה, מעמד חדש וכדומה ״בעבד כי ימלוך!״

ניפוח האגו אם כהרגל מן הילדות ,אם כנובע מכוח חדש שהאדם מקבל, אם בגלל מצוקה חדשה שצמחה, מביא אם כך את האדם לחיות במצב של היבריס (שפירושו המילולית חוסר בושה כלפי האלים או אין לו אלוהים ) כמעין גאווה ,זחיחות עם חוסר מודעות למציאות לכוחותיו האמתיים ,למצפון ולגבולות האמתיים שלו .

מצב זה הוא מלכוד והסכנה טמונה בכל רגע של טעות ,שיפוט לקוי ,אם בעבודה בקשרים בינאישיים שלא מאפשרים אמון ולא אמינות וטעויות בהחלטות שדורשות איזו הקטנה עצמית.

במידה והאדם יוכל להיות מודע הן לניפוח, הן לסיבות העכשוויות לניפוח והן לפגיעות חסרים והשפלות של העבר יוכל להתבגר להתחזק ולהתבונן הדברים ירגע מהאגו הפגיע ,ואז יוכל לוותר גם על המנגנון המתנפח ,

לעומת זאת במידה והטראומות , החסכים ,ההשפלות, הפגיעות הילדותיות ,לא תתרפאנה או לחילופין תחזורנה באופנים חדשים בתקופות קריטיות בהמשך החיים ,יש להניח שהאגו יחפש את מצבי הניפוח ויתנהג בפיצויי ובחוסר מודעות לגודלו האמתי של האני שלו.

מה שהופך את התנפחותו של האני למלכודות נפשיות שונות ומשונות בקשרים בעבודה ובכלל..

 לכן אחת מחולשותיו המרכזיות של האני הקשורות ישירות ליכולת להתנפח נגרמת מההרגל הלא מודע להתנפח ולחיות עם הפיצוי הגרנדיוזי המנופח השואב מתוך הדמיון והלא מודע שלו. החולשה הינה ההרגל והסיכוי שהוא ימשיך להשתמש בניפוח הזה במשך חייו.

ניפוח האגו מביא את האדם לחיות במצב של היבריס (שפירושה ביוונית, חוסר בושה כלפי האלים) להיות במצב של חוסר מודעות מלאה למציאות של לכוחותיו האמתיים ,למצפונו ולגבולות האמתיים שלו  דבר הגורם לו לעשות טעויות רבות ולא מודעות .

במידה והאדם יתבגר ויתחזק ישיג ויקבל את הדברים, יירגע מן העבר מן הטראומות  יירגע ויבין את האגו הפגיע יוכל לוותר גם על המנגנון המתנפח .

במידה והחסכים ההשפלות הפגיעות הילדותיות תחלשנה והאדם יוכל להפסיק לחיות את עברו יש סיכוי שיחלים מן האגו המנופח.

במידה ולא יהיה כל מודעות או ריפוי ויהיו מצבים המעוררים מזכירים ההתנפחות תחזורנה באופנים חדשים בבגרות או בתקופות קריטיות . יש להניח שבחזרות ושחזורים יחפש האגו את מצבי הניפוח ויתנהג בפיצויי ובחוסר מודעות לגודלו האמתי של האני שלו כל פעם מחדש.

התנפחותו של האני מביאה למלכודות נפשיות שונות ומשונות כי במצבי ניפוח שונים האגו יוביל את האדם למלכודות ,טעויות שיפוט לקוי ולעיתים גם הונאת אחרים.

נזכור שהאגו המנופח מתנהל ללא מודעות ובקרה.

[1] ארכיטיפי ותסביכי הכוונה לאיזה תסביך של האדם שיכול מיידית לחבר אותו לאנרגיה עמוקה שמשתלטת על האגו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *