העברה בין דורית של ציפיות תסביכים וחרדה קיומית – מלכודת נפשית או מניע מקדם ומכוון

העברה בין דורית של אלמנטים נפשיים מההורים אל ילדיהם תתבטא בין השאר בהשלכה של התסביכים החרדות הקיומיות והבעיות הלא פתורות שלהם על הילדים והעברה לא תמיד מודעת של משאלת ההשלמה והפיצוי שלהם דרך הילד . אך ההעברה תתרחש גם בגלל הצורך הבלתי מודע של הילד לממש עבור ההורים את מה שהם לא הצליחו בחייהם, לפצות אותם ואפילו לרפא אותם.

ההשלכה של הבעיות הלא פתורות ,ההעברה מתוך חייהם אל הילד ומשאלות הפיצוי של ההורה מן הילד והצורך הילד לפצות לרפא או להשלים את ההורה, יכולים להוות מלכודות נפשיות בחייהם של הבן או הבת . מחד גיסא, העברה וצפייה זו יכולים לעיתים לדרבן לכוון ולדחוף להישגים , אך מוטיבציה זו יכולה לפעול חיובית  עד נקודה מסוימת שבה הילד חייב  לחיות את חייו העצמיים האמתיים שלו . הוא חייב להכיר בנפרדות שלו  ולחיות את חייו שלו.

בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על גורלו של האדם נמצאות הדמויות המגדלות בעיקר האם ,האב ודמויות קרובות נוספות וזאת מעבר לגנטיקה שעוברת מדור לדור .

הדמויות המגדלות את הילד הן עצמן בעלי מוטיבציות שונות ומשונות, הן בעלות זהויות כאלו ואחרות ונושאים תסביכים ומשאלות והיסטוריה וגורל משלהן שבתחילת החיים של הילד  שזורים מאד בגורלו.  

מכיוון שמדובר בקרבה ,בזהות, בחיקוי ובהשפעות שונות שחלקן מודעות וחלקן אינן מודעות, יש להניח כי הילד רואה את הוריו במצוקתם ,סופג וקולט מהוריו גם את המשאלות שלהם גם חלקי צל וגם את החלקים  הלא ממומשים שלהם.

על גבו של הילד הקטן, גם ללא רצון של שני הצדדים ,מושלכים גם התסביכים של ההורים גם החרדות  שלהם וגם הבעיות הלא מעובדות והלא פתורות שלהם . וזה חלק מגורלו [1]בתחילת החיים …..

לעיתים קרובות אנחנו רואים בקליניקה תוך כדי תהליך של טיפול, כיצד האדם מתחיל להבין ונעשה לו ברור עד כמה הוא עדיין חי ללא מודעות תסביך מסוים שכלל אינו שלו ,אלא של אחד מהוריו: אם או אב . ללא מודעות לכך שהוא חי משהו מן הדברים הלא פתורים של ההורים.

לעיתים קרובות האדם מגיע בשלב מתקדם יותר בחייו לתודעה, עד כמה הוא חי ונדחף לממש ולפצות דבר מה שההורה ,האב או האם לא הצליחו לממש והוא עושה זאת עבורם .

יתכן כי  לעיתים בדרך הבחירה של מימוש ופיצוי עבור ההורה, הוא גם מרוויח משהו לעצמו אך לעיתים קרובות בטווח הרחוק מפסיד לעצמו ויעשה בחירה שגויה..

אנו נוטים בדרך כלל כמטפלים לעסוק בצורך של המטופל המשיגן להוכיח להורה, להתחרות באב או לספק את האם, אך אם נעמיק בהשפעות הבלתי מודעות העמוקות יותר ,ניראה כי לעיתים קרובות מדובר או בתסביך לא פתור של ההורה שהילד נושא: דבר מה שהאם או האב לא השכילו לפתור או להשיג  :אם זה תסביך חברתי-כלכלי  ,אם זה תסביך השכלתי או תרבותי ,אם זה תסביך הקשור במראה החיצוני ,במנת משכל ועוד ועוד .

התסביך הלא פתור של ההורה עובר בצורה לא תמיד מודעת אל הילד שחי את המשא הזה ללא בחירה או ידיעה.

כמו התסביך הלא פתור ,זה העובר אל הילד ,קיימת גם משאלה לא תמיד מודעת לעיתים סמויה ולעיתים גלויה של הילד הנבחר, לפי מידת כישרונו או מידת האהבה של ההורה, להגשים ,לממש,להשלים את החסר או לפצות את מה שההורה האם או האב לא הצליח לממש. חוסר המימוש של ההורה והציפייה הסמויה שהדבר יקרה דרך הילד ,לצד רגישותו של הילד לקלוט את המשאלה ולממש עבור ההורה או לקבל את אהבתו, הופך עם הזמן למוטיבציה מרכזית בבחירותיו ובמסלולו של הילד בחייו.

בחירות של מסלול חיים יכולות להיות החל מבית הספר בהמשך כיצד להגשים את השרות בצבא והלאה ,המשך בבחירת בן או בת זוג ,כוון מקצוע, הצלחה ,כסף ,מיקום חייו ועוד ועוד מושפעות מציפיות ההורים ולעיתים מצורך לספק ולפצות חלקים חסרים ולא ממומשים בהורים .

הבחירות של הבן או הבת לאור הציפיות הלא ממומשות של ההורה את עצמו דרך הילד או המשאלה לחיות חלק מעצמו דרך הילד ,אינן מודעות להורה אך הילד במצבים אילו אינו בוחר את הבחירה האישית של עצמו ואינו מודע עדין להבדל בין בחירה אישית מתוך העצמי שלו ובין בחירה הנובעת מהצורך לממש משהו של אביו או אמו שחווה אותם כחסרים,מתוסכלים ואפילו אומללים.

הבחירה לממש משהו של הורה ולא של עצמו יכולה להיות בכל מישור חיים שהוא ,החל מן המישור המעשי -קיומי וכלה במישור היצרי רגשי הנפשי או רוחני .

הבחירה הלא מודעת לחיות את המניע הסמוי של ההורה, את החלק הלא ממומש, אם זה הצלחה חברתית-כלכלית  ,סטטוס ועד חלקי נפש כמו הרומנטיות של האם או האב , המיניות של ההורה , המשפחתיות שחסרה להורה ,היצירתיות שלא ביטא אף פעם , הנערות הלא מממומשת של ההורה יוצא השואה , ההרפתקנות המודחקת של האם או האב, הרוחניות האבודה ועוד ועוד .

כל החסר הזה של ההורה משפיעה מאד על הבן או בת ומכוונת אותו לכוונים שהם לאו דווקא הוא עצמו . הבחירות הללו הופכות עם הזמן להיות הוא עצמו ובמשך ההתבוננות והברור הפנימי, הוא נוכח לראות שכאשר יפסיק לחיות את המשאלות הסמויות של אמו או אביו הוא יישאר תועה ומבולבל לגבי עצמו הכביכול האמתי ואז שאלות רבות יצוצו: מה אני בעצם רוצה ,למה אני נידחף דווקא לשם או לכאן? למה אני רוצה להתגרש, למה להחליף מקצוע ,למה עסוק כל כך בכסף, למה לעזוב את הארץ למה להיכנס לעוד רומן למה לברוח ולמה אני מלכתחילה כאן?

המלכודת הנפשית אם כך יכולה להיות הבחירות בנתיב שאינו נכון ואוטנטי  ,בבן זוג שאינו מתאים, במימוש כוון ייצר שמסבך אותו , או לחילופין אם מדובר בתסביכים של ההורה שאינם פתורים, המלכודת יכולה להתבטא בהימנעות מבחירות, ביצירת מעצורים מיותרים ,בהצפת פחדים והרגשה תמידית של אי יכולת לעשות דברים ולהאמין בעצמו. או ספקות מתמשכים וחוסר סיפוק עצמי מתמיד.

במשך ההתבוננות הפנימית ,ניתן לקשור את התסביכים והבעיות הלא פתורות של ההורה למלכודת נפשית יותר ברורה ולראות ולבחון אילו הם הצדדים הלא ממומשים של ההורה, אילו שהבן או הבת מנסים לחיות כבחירות שלהם ועם זאת הן לא ממש מגיעות מתוך העצמי. בעזרת הכרה כזו , זה לא ממש שלי עצמי,ניתן לעיתים לתקנן ולדייקן תוך כדי התבוננות. את התהליך של הברור הזה ניתן לראות כהבנת הגורל ,קבלתו כנתון ראשוני בלתי נימנע ויחד  עם זאת יציאה ממנו אל היעוד העצמי שלי, אל הבחירות האישיות יותר המדויקות  היותר מבטאות עצמי שלי.

גם ההכרה באותו חלק שאי אפשר לשנות בגורל וגם מציאת הדרך היותר מדויקת לעצמי ובהמשך  את היעוד האישי, הם חלק מתהליך שמלווה לעיתים בכאב גדול.

בפועל, התהליך הנפשי המתבקש כדי להשתחרר ממלכודות נפשיות אלו או מטעויות גורליות בבחירות המרכזיות בחיינו ,דורש מאתנו ראשית לא לברוח מן המצוקה העולה לעבר פתרונות קלים להשקטה והדחקה אלא להתבוננות. זאת במיוחד במצבים בהם נוצרת מצוקה של מועקה, לחץ ,חרדה דיכאון תסמינים המסמנים לנו שכדאי לבדוק ,בהמשך רצוי להתבונן ולברר: מה בעצם מציק לנו מתחת לדברים .

בתהליך של השתחררות מהשלכות וציפיות סמויות של ההורים ומהצורך לפצות אותם ניווכח לראות ולהבין כי ההשתחררות מדמויות ההורים והשפעתם אינה נגמרת בפן הטכני תפקודי וברכישת העצמאות . היא ממשיכה בהשתחררות הנפשית רגשית ורוחנית תוך הבנה מעמיקה עד כמה כן או לא אנו חיים את עצמינו וכמה אנו ממשיכים לחיות את הצדדים הלא ממומשים של ההורים .

האם למרות העצמאות שלנו אנו חיים את התסביכים של ההורים  את הבעיות הלא פתורות שלהם או לחילופין את הצדדים הלא ממומשים בחייהם החברתיים המקצועיים האישיים . האם למרות העצמאות אליה הגענו אנו עדין מחכים לאישור ,לחיזוק או האם אנו עדין מתחרים ,האם אנו מחכים עדין לראות את ההורה מאושר מחוזק ורגוע וזה המניע המרכזי שלנו בלי ששמנו לב .

השתחררות מכל אלו יובילו אותנו לדרך העצמית שלנו או לפחות לבחור לספק את ההורה מתוך מודעות ולא מתוך תהליך הנכפה עלנו על ידי גורמים לא מודעים לנו.

[1] בגורלו הכוונה מה שאין לו השפעה עליו ובחירה כילד ובהמשך חייו יאלץ לקבל כחלק ממה שאין לו בחירה ושליטה ומתוך זה לנקות את ייעודו

א.ב.

‏18 תגובות בנושא “העברה בין דורית של ציפיות תסביכים וחרדה קיומית – מלכודת נפשית או מניע מקדם ומכוון”

  1. יפה מאד כתבת. ונכון מאד והשאלה שלך מאד במקום.
    כעוסקת הרבה עם העברה בין דורית של ניצולי שואה הייתי רוצה להוסיף כמה נקודות המתייחסות לנושא הזה שהעלית.
    הייתי אומרת שאולי מדובר כאן ב"צל של הצל" של ההורה המשליך. היות ומנסיוני, אני נפגשת גם בקנאה של ההורה הניצול. בקנאה בילדו שזכה ללמוד, קנאה למש בבת שיש לה נעורים וחיזורים, קנאה בבת שיש לה חברות, אם שתלווה אותה.
    הקנאה הזו מוסתרת מאד ולעיתים נדמה לילדים שהם "מפנטזים" ,קשה להם לקבל את הקנאה הזו ,גם כשאחרים חשים בה. מה שמביא אותם לרגשות אשם, ולסכנה של חבלה עצמית דווקא. ולא להצלחה.
    כמו כן יתכנו בעיות בתהליך האינדיבידואציה.
    כמו שכתבת, הילד ממלא משאלה "צילית " -שלילית לא מודעת של ההורה, שלמעשה לא יצליח כמוהו. אני שומעת על אימהות שלא מעוניינות היו שלבנות שלהן תהיינה חברות. כי להן לא נשאר איש. זה נורא. משהו לא מדובר. אבל בקבוצות ובקליניקה זה עולה.
    נקודה נוספת הינה של מתן השמות לילדים. השם בפני עצמו יוצר משאלה לא מודעת ולא מדוברת של ההורה הניצול. היא נובעת מרגשי האשם הידועים, ולמעשה הילד אמור להצדיק בחייו ובהישגיו , עבור הוריו, את עובדת השרדותם. משפט כמו :"לו סבתא שלך הייתה רואה אותך…"
    מניסיוני יש כמה טיפוסים של בני הניצולים , לא כולם מקבלים את ההשלכות האלו. אמנם לא במודע, אבל חלקם מתרחקים. ונסגרים. לא רוצים לדעת את הסיפור ומנתקים מגע.זה קורה להרבה ניצולים בודדים עם ילדיהם .
    אחרים, בניסיון שלא לקבל אליהם את ההשלכות של ההורה הניצול , נשאבים ברגרסיה "אל תוך האם הגדולה" דבר שמביא אותם להתמכרות לסמים ולבעיות נפשיות קשות, לאובדן דרך, לבעיות הסתגלות קשות וכו.
    הטיפוס האחרון הינו "נר הזיכרון" או "נושא הלפיד", אשר בדרך כלל הוא זה הלוקח על עצמו באופן לא מודע את כל מה שכתבת.
    ממליצה לך לראות סרט מאד ישן של עליזה אולמרט וסביון ליברכט "שם נרדף"
    אסתי לידר

    1. תודה רבה לך אסתי במקרה של ניצולי שואה הדגש על הצל של ההורה שליתים ללא מודעות מעביר לילדו עמדה שלילית כלפי הצלחתו חשובה ביותר כמו כן ענין השמות הוא פן נוסף של הצפייה מן הילד
      אבי

  2. You can certainly see your expertise in the work you write.
    The world hopes for more passionate writers like you who are not afraid to
    mention how they believe. Always go after your heart.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *