במאמר זה נתייחס לגיבורה בתקופות חיים ,למעשי גבורה כמסמלים תהליך התפתחותי אישיותי-נפשי-רגשי . אותם התגברויות של הגיבורה ביחס למשימות של שלב חיים ,בהקשר של חברה נתונה ,תקופה והטיפוס של האישה : נתאר את התפתחותה הנפשית והתפקודית של הבת: הן בילדות ,בנערות ,בהתבגרות ,והן של האישה כאישה צעירה ,כאם, כאישה בוגרת בחצי השני של החיים ונסיים
למטפלים
יום הולדת: יום של שמחה או פורענות -על אהבה עצמית ועל היכולת לתת
יום הולדת יכול להיות יום של שמחה או יום של פורענות, איך זה קשור לאהבה עצמית וליכולת לתת ?. יום הולדת הינו יום טעון ומעורר ציפיות . כי מכל ימי השנה זהו היום המיוחד לכל אדם ,כי זהו היום שבו החוגג הוא מרכז תשומת הלב וכולם סביבו, כי הוא יום שבו חוגגים איתו את העובדה
Demons and spirits around the dying member of the family
As the birth also the death is a critical point that our control is limited Uncertainty leads to helplessness, anxieties ,and huge need for control is taking place. o As the birth also the death ,are both two phenomena that arouse a new difficult dynamics in the family of which often
שדים ורוחות על מיטת הנוטה למות
כמו הלידה גם המוות הוא נקודה גורלית ,אשר השליטה שלנו עליה מוגבלת . אי הודאות מוליד חוסר אונים , חרדות וצורך לשליטה בלתי מציאותית במצב . כמו הלידה גם המוות הן שתי תופעות ,המעוררות במשפחה דינאמיקה חדשה וקשה ,המלווה פעמים רבות בקונפליקטים עזים ובהצפה של חומרים לא מודעים ,שזמן רב הודחקו. כמו הלידה גם המוות
רצון מסורס ומטושטש כמלכודת נפשית-צורך באישור מתמיד
כולנו בעלי רצון , כוח רצון ,היווי ותשוקה לממש את מהוויינו! אך כוח מניע זה של רצון ,הוא לעיתים כבוי ,לעיתים אינו ברור ולעיתים הססני ודורש חיזוק . לעיתים דרוש לו לאדם אור ירוק ,הסכמה מנגד או אישור עד שייתן לו ביטוי ויממש אותו . לעיתים מעצור שכזה ברצון או בתשוקה ,יגרום עם השנים לכהות
חוסר יכולת לסליחה כמלכודת נפשית
סליחה הינו מנגנון רגשי נפשי החשוב ביותר להתנקות הנפש, ,להשתחרר ממועקות , לשפר את הבריאות הנפשית ולתקן את יחסינו עם הסביבה. זהו מנגנון רגשי העוזר לנו לקרב אותנו לעצמינו ולאחרים. לעיתים מנגנון זה אינו פועל, אינו מפותח, או לחלופין נתקע בגלל; פגיעות רגשיות קשות ב"אני" שלנו שלא תמיד הם עצמן קשורות לעניין הנוכחי על הפרק
חומר אדמה ובוץ-נפלאותיה של האם הגדולה והמתמירה בעבודת הקדרות
חמר ,אדמה ובוץ נפלאותיה של האם הגדולה ומהתמירה (טרנפורמטיבית)[1].בעבודת הקדרות.. מהו אותו קסם מהלך של העבודה בחומר הראשוני האדמתי הזה ,האם זה המגע ותחושת הבסיס שנותן , המשחק הרטוב בבוץ ובחול- העידון (הסובלימציה ) ,האם זו יכולת העיצוב הקלה של החומר או יכולת השתנות ותכונותיו הפשוטות של החומר ? . או האם זו העל זמניות
כל אחד והאיתקה שלו-חזרה הביתה כתהליך אל העצמי
אודיסאוס ישמש עבורנו דוגמא למסע או תהליך נפשי של החצי השני של החיים, של האינדיבידואציה בחצי השני כשאדם חוזר מן המלחמות הקולקטיביות או הפרטיות שלו. לא משנה היכן ומתי ,מלחמות, גם אם הן בלתי נמנעות ואפילו בעלות הישגים, הן קשות לנפש ומנתקות . הן מרחיקות את האדם מעצמו ,הן הולמות בו בפחד ,הן מפתחות
סינכרוניסיטי-על הקשר הנסתר שבין רוח לחומר
סינכרוניסיטי- על הקשר הנסתר שבין רוח לחומר : קשר א-סיבתי של משמעות כמחבר בין אירועים מנטליים ומצבים ממשיים בטיפול ובחיים בכלל .״מה שאין ברצוננו לדעת על עצמינו והגיע זמנו להיגלות יבוא אלינו מבחוץ כגורל״ הוא משפט מפורסם של יונג. המשפט נותן מקום לקשר מיוחד בין החוץ והפנים בין החומרי והמנטלי ומייחד את משמעות האירועים ואת הממד
הזדקנות וזקנה דימוי ומציאות- ההתמודדות וההתפתחות הנפשית בחלק האחרון של החיים
בלב ליבן של הבעיות בגיל המבוגר קיים קושי בהסתגלות לשינויים ולאתגרים הגדולים העומדים בסף הזקנה. בניגוד לגדילה לבנייה ולצורך בהתחזקות ולהגדרה עצמית של החצי הראשון של חיינו אילו שינויים חיצוניים ופנימיים קשים המלווים בעיקר בירידות ,באובדניים ובהיחלשות הגוף . סידרה של משימות שונות בגיל המבוגר המלוות תהליך של אינדיבידואציה, חשובות עבור ההסתגלות ומאפשרות את המשך