בשנת 1956, כאשר מלאו מאה שנים להולדתו של פרויד כתב נוימן מאמר חשוב ומעניין אשר בו מעלה על נס את תרומתו של פרויד . הוא מלא הערכה והערצה לאיש, הוא רואה אותו כחלוץ מדעי החוקר בגבורה את התודעה ,הוא מבין את הקשיים שבה יצר את תורתו, את הלבטים הרבים שהיו לו,הן כיהודי והן כתיאורתיקן, הבונה
אגו מנופח כמלכודת נפשית
הכלי האנושי המופלא הזה הניקרא אגו, המרכזי ביותר בבניה העצמית, ברכישת מודעות ובתפקודו של האדם בעולם , הוא בעל יכולות המביאות לאדם השגים, התפתחות והתקדמות אך עלולות גם לגרום לו נזק הרס והתרחקות מעצמו. . אחת מן התכונות העוזרות לאגו בהתפתחותו מצוקותיו והשרדותו הינה יכולתו לשאוב אנרגיה פנימית וכוח מתוך ריבדי הנפש והדמיון, להתחזק ולעבור
העברה בין דורית של ציפיות תסביכים וחרדה קיומית – מלכודת נפשית או מניע מקדם ומכוון
העברה בין דורית של אלמנטים נפשיים מההורים אל ילדיהם תתבטא בין השאר בהשלכה של התסביכים החרדות הקיומיות והבעיות הלא פתורות שלהם על הילדים והעברה לא תמיד מודעת של משאלת ההשלמה והפיצוי שלהם דרך הילד . אך ההעברה תתרחש גם בגלל הצורך הבלתי מודע של הילד לממש עבור ההורים את מה שהם לא הצליחו בחייהם, לפצות
הכלה פגומה כמלכודת נפשית
להכיל משמעותו להיות מסוגל לשהות עם מה שקורה לך ולתת לדברים מכל ,גם עבור עצמך וגם או בעיקר עבור או כלפי האחר המחפש הכלה על ידי מישהו אחר.להוות מכל עבור האחר הינה קריטית להתנהלות ריגשית נכונה בעולם. מידת ההכלה עומדת למבחן כאשר קורה משהו מציף, מלחיץ מרגש בעולמך או בעולמו של האחר המתנהג על ידך
יעוץ יתר וביקורת כמלכודת נפשית
כאשר אדם מספר ומשתף את האחר/ אחרת על דבר מה שקרה לו ,הוא לעיתים קרובות מחכה להקשבה ,הבנה והשתתפות. אך פעמים רבות התגובות שמקבל המספר מן המקשיב הינה עצה: מה עליו לעשות ,או ביקורת ,הערות או לחילופין אותו אדם שלכאורה מקשיב מיד עובר לעיסוק בעצמו ומוסיף : אצלי זה כך או אצלי אין זה כך
מרדנות והתנגדות כפייתית כמלכודת נפשית
קיימים אנשים אשר נטייתם המרדנית מתבטאת בלא ללכת בתלם ,בלא להזדהות או להשתייך מידית ,בלא לקבל את הקונצנזוס, לא להתפשר, תמיד לנסות להראות את הצד האחר ,את האבסורד. אנשים שהמרדנות הינה נטייה שכמעט בלתי נשלטת אצלם . אלו אנשים המתקשים לקבל את הקונצנזוס להזדהות, להיות חלק ממשהו ,להתמסר להתמסד לקחת תפקידים ואילו התגובות האוטומטיות
האישיות הפרומה שאינה סגורה גמורה או מוגדרת
אחד מן האופנים השונים ,הלא נורמטיביים ,המיוחדים ,אך המהווים בעיה לאדם, מתוך סוגי אישיויות , הינה האישיות ״ הלא סגורה על עצמה ״, האישיות הפרומה . האישיות אשר קצוותיה לא גמורים ,לא סגורים ולא יוצרים קונטור ברור , היא חסרת קווי מתאר ברורים, לא לאדם עצמו ולא לסביבתו ועל כן היא בעלת מבנה לא גמור
נשיות בעידן החדש
מה שאנו מכנים נשיות בנפש האדם הוא אוסף תכונות ואיכויות הקיימות בכל נפש ללא קשר למגדר ואותה נשיות תורמת את חלקה הנפשי החשוב במכלול הניגודים של העצמי. אנו מכנים בצדק או לא ואולי באופן מסורתי את הרגשי והנפשי נשיות ואימהות …זאת לצד פונקציות של האני עצמו שהן נחשבות ביסודן לגבריות. אך למעשה האני שלנו גם
אורפיאוס המשורר וממלכת השאול
אורפיאוס,(זה אשר בצדי הנחל), האמן המשורר וסיפורו הטרגי של אובדן אהובתן ושל ירידתו לשאול כדי להחיות, ישמש לנו כהשראה והבנה של כמה מדורים בנפש האנושית. המיתוס ידגיש עבורנו כמה נקודות החשובות בירידה ללא מודע בהוצאה ממנו ומיתוכו חומרים נפשיים, וכן באפשרות הכישלון בהוצאה מן העומק בנפילה ולאחר מכן בתוצאות של הטראומה שעובר האומן היוצר. בעזרת